אקופונקטורה יפנית

מתוך WikiSinit

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←ציוד המשמש ברפואה יפנית)
(←מטפלים ברפואה יפנית בישראל)
 
(41 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
-
==אודות הדיקור היפני==
+
== אודות הדיקור היפני ==
-
*הדיקור היפני נקרא גם - אקופנטורה יפנית ,רפואה יפנית.
+
 
-
* הדיקור היפני פותח ביפן במשך מאות ואלפי שנים ואם זאת מתאפיין בפיתוחים חשובים מאד שנוצרו במאה השנים האחרונות על ידי סדרה של מסטרים מפורסמים מיפן.
+
*הדיקור היפני נקרא גם - אקופנטורה יפנית או רפואה יפנית.  
-
*האבחנה ברפואה היפנית ניא על פי שינוי בנקודות רפלקס. ברפואה היפנית אנו מצפים לשינוי בנקודות הרפלקס אחרי כמה שניות.כך, נוצרה מערכת של משוב מיידי בנינו ובין הפציינט. האבחנה משתנה תוך שניות – מוודא לנו שאבחנתנו נכונה. ברגע שהבטן והממצאים בגוף של המטופל – אנו יודעים שאנו בכיוון הנכון. אנו רואים מיידית שינויים.
+
*הרפואה היפנית החלה במאה ה6 לספירה על ידי נזירים-רופאים שהגיעו ליפן מסין והביאו איתם את הידע של הרפואה הסינית.בתקופה זו יפן החשיבה את התרבות הסינית כמפותחת ונעלה מהתרבות היפנית.ממשלת יפן פיתחה ובנתה בתי חולים בצמוד למקדשים בודהיסטים וביקשה מהנזירים לחזור לסין על מנת להביא ידע נוסף.  
 +
*האבחנה ברפואה היפנית מתבצעת על פי אבחנת הרה ואבחנת גוף.. הרפואה היפנית משתמשת באבחון הגוף והרפלקסים ככלי עיקרי לאבחון וטיפול.במהלך הטיפול נראה לא פעם שינוי במצב הרפלקסים כתוצאה מהדיקור והמוקסה שמתבצע,שחרור הרפלקסים(אזורים רגישים בגוף)הינה אינדיקציה לאיזון הגוף והנפש. צורה זו של טיפול יוצרת מערכת של משוב מיידי בנינו ובין הפציינט.הפציינט גם בלי להבין דבר ברפואה יפנית מרגיש שאזורים שכאבו אך לפני מספר דקות אינם רגישים עוד ומבין שהתחיל תהליך חיובי בגופו. <br>
==ההיסטוריה של הדיקור היפני==
==ההיסטוריה של הדיקור היפני==
-
הרפואה הסינית הגיעה ליפן על ידי סוחרים קוראנית. הידע שהגיע ליפן היה דומה לזה שהיה בסין במאה ה-6. במאה ה- 12 החליט הקיסר לסגור את יפן מהשפעה חיצונית. יפן הייתה מנותקת בכל רמה מסביבה. באותה תקופה הרפואה הסינית החלה לתפוס כיוון אחר ביפן. הכיוון האחר נבע מהאנה והאמפוקו שהיו קודמים לידע החיצוני הסיני. באותה 200 שנים נוצרה תפנית שלקחה את כל התחום של הרפואה לכיוון אחר – יותר אוריינטציה של מגע – אבחוני וטיפולי.
+
===[[השנים הראשונות]]===
 +
הרפואה הסינית הגיעה ליפן על ידי נזירים-רופאים יפנים אשר נדדו בין יפן וסין למן המאה ה-6 והביאו איתם את הידע של ברפואה הסינית.הממשל ביפן עודד מאד נזירים אלו לחזור לסין על מנת ללמד מן האמפריה הסינית אשר היתה מפותחת משמעותית באותם שנים מיפן.במקביל ממשלת יפן פיתחה ובנתה בתי חולים בצמוד למקדשים הבודהיסטים ביפן על מנת לאפשר לנזירים לטפל ולהתאמן בידע הרפואי הנרכש.
-
במאה ה- 16 וה- 17 יפן החלה להפתח לעולם הרחב. נוצרו קשרי מסחר עם מדינות אירופאיות, בעיקר עם הולנד. החלה להיכנס השפעה מערבית ליפן. למרבה הפלא, הדבר לא יצר התנגשויות. היפנים, ניסו לשלב את הרפואה המערבית עם הרפואה הסינית והיפנית ולראות היכן השיטות חופפות.  
+
עם השנים נוצרו בתי ספר עצמאיים ללמוד אקפונטורה ואנמה ביפן,כשבמקביל ממשיכה זרימת הידע מסין ליפן.
 +
במאה ה-9 נוצרה מתיחות פוליטית בין סין ויפן מה שהביא בצורה הדרגתית להפסקת משלחות הנזירים ונתק בזרימת הרפואה הסינית ליפן.כתוצאה מכך היפנים נאלצו להתחיל לשכלל ולפתח בעצמם את הרפואה הסינית.ארוע דרמטי זה
 +
מסמל את תחילת התפתחות הרפואה היפנית כרפואה עצמאית והתבדלותה מהרפואה הסינית הקלאסית.
-
לקראת סוף המאה ה- 19, הקיסר החליט שהוא זונח את כל המסורת, מכל הבחינות לא רק רפואית, והחליט להתקרב למערב. חלק מהכיוון החדש השפיע בצורה דרמטית על הרפואה היפנית שכבר הייתה מבוססת באותה תקופה. הרפואה הסינית יצאה מחוץ לחוק והמוקד היה רפואה מערבית וגם רפואת צמחים שהייתה מותרת רק לרופאים, לא למטפלים ברפואה סינית יפנית.  
+
במאה ה- 12 החליט הקיסר לסגור את יפן מהשפעה חיצונית. יפן הייתה מנותקת בכל רמה מסביבה. באותה תקופה הרפואה הסינית החלה לתפוס כיוון אחר ביפן. הכיוון האחר נבע מהאלמה והאמפוקו שהיו קודמים לידע החיצוני הסיני. באותה 200 שנים נוצרה תפנית שלקחה את כל התחום של הרפואה לכיוון אחר – יותר אוריינטציה של מגע – אבחוני וטיפולי.הרקע לשינוי זה הינו אחוז גבוה של עיוורים בשנים אלו כתוצאה ממחלת הסיפלס אשר התפשטה ביפן בשנים אלו כתוצאה מתרבות מינית פרועה אשר היתה נהוגה בשנים אלו.אחת מתופעות הלוואי של מחלה זו הינה עיוורון של הצאצאים.היפנים אשר הינם ייקים מטבעם לא יכלו להרשות מצב שחלק משמעותי מהאכלוסיה(10%-20%)יהיו מובטלים וחסרי מעש וכיוונו אותם לעסוק במקצועות המגע בינהם אקפונטורה.עד היום ישנו אחוז לא מבוטל של מטפלים עיוורים ביפן.
-
האנמה והאמפוקו היו יותר מכוונת לעיוורים והממשלה החליטה כעזרה סוציאלית שיוכלו לעסוק בהן רק עיוורים. לאו דווקא חשבו שהם יותר טובים בכך, אלא רק שתהיה להם תעסוקה.
 
-
המוליך של המחטים פותח על ידי מטפל יפני עיוור בשם פוג'יאמה. האגדה מספרת שהוא החשיב עצמו למטפל גרוע, הוא ביקש עזרה מן האלים במקדש. כאשר הוא הגיע למקדש ורגע לפני שכרע על ברכיו נכנס לו לרגל דרך במבוק קטן זרד של איזה עץ  וכך פותח המוליך.  
+
במאה ה- 16 וה- 17(תקופת אדו) יפן החלה להפתח לעולם הרחב. נוצרו קשרי מסחר עם מדינות אירופאיות, בעיקר עם הולנד. החלה להיכנס השפעה מערבית ליפן. למרבה הפלא, הדבר לא יצר התנגשויות. היפנים, ניסו לשלב את הרפואה המערבית עם הרפואה הסינית והיפנית ולראות היכן השיטות חופפות.  
-
העיוורים קיבלו בלעדיות על הרפואה הסינית, הם לקחו את הרפואה הסינית למקום שלא היה קיים כמותו ברפואה הסינית. בגלל שחסר להם חוש החושים האחרים שלהם הרוויחו מכך. אבחנת הדופק שונתה מעט מן האבחנה המסורתית, אבחנות גוף, בטן, נכנסו כאבחנה דרמטית – כמעט חצי מן האבחון. טכניקות דיקור חדשות פותחו בגלל המצאת המוליך. הטכניקות עדינות מאוד ודקות מאוד. טכניקות הדיקור שונו. המוקד מבחינת התאוריה והפילוסופיה עבר ל- Nan Jing ("שאלות קשות"). לקחו טקסט מאוחר יותר והוא היה הטקסט הראשי שעל פיו הרפואה הסינית היפנית התבססה. הטקסט הוא הרבה יותר פשוט מה- Su Wen  וה- Ling Shu. זהו ספר קליני מאוד. המיקוד ב- Nan Jing הוא על 5 האלמנטים. טכניקות הדיקור ב- Nan Jing שונה מזו של ה- Nei Jing. החלה להתפתח טכניקת טיפול שונה לחלוטין.
+
לקראת סוף המאה ה- 19, הקיסר החליט שהוא זונח את כל המסורת, מכל הבחינות לא רק רפואית, והחליט להתקרב למערב. חלק מהכיוון החדש השפיע בצורה דרמטית על הרפואה היפנית שכבר הייתה מבוססת באותה תקופה. הרפואה היפנית המסורתית הוצאה מחוץ לחוק והמוקד היה רפואה מערבית.  רפואת צמחים הייתה מותרת רק לרופאים ולרוקחים ולא למטפלים ברפואה  יפנית.
 +
 
 +
אחד מההבדלים המרכזיים בין הרפואה הסינית לרפואה היפנית היא שהרפואה היפנית התפתחה מתוך השיאצו,האנמה והאנפוקו.
 +
האנמה והאמפוקו היו יותר מכוונים לאוכלוסיית העיוורים והממשלה החליטה כהחלטה סוציאלית שיוכלו לעסוק בהן רק עיוורים. לאו דווקא בגלל שחשבו שהם יותר טובים בכך, אלא היה לממשל חשוב מאד שתהיה להם תעסוקה.
 +
 
 +
המוליך של המחטים פותח על ידי מטפל יפני עיוור בשם סוגיאמה וואיצ'י SOGIYAMA WAICHI. האגדה מספרת שהוא החשיב עצמו למטפל גרוע, הוא ביקש עזרה מן האלים במקדש. כאשר הוא הגיע למקדש ורגע לפני שכרע על ברכיו נכנס לו לרגל דרך במבוק קטן זרד של איזה עץ  וכך פותח המוליך.
 +
 
 +
העיוורים קיבלו בלעדיות על הרפואה הסינית, הם לקחו את הרפואה היפנית למקום שלא היה קיים כמותו ברפואה הסינית. בגלל מגבלת הראיה החושים האחרים ובמיוחד חוש המגע פותח לארמה גבוהה ביותר. אבחנת הדופק שונתה משמעותית מן האבחנה המסורתית, אבחנות גוף, בטן, נכנסו כאבחנה העיקרית.אבחנת הלשון נזנחה לחלוטין. טכניקות דיקור חדשות פותחו בגלל המצאת המוליך. הטכניקות עדינות מאוד ודקות מאוד. טכניקות הדיקור שונו. המוקד מבחינת התאוריה והפילוסופיה עבר ל- Nan Jing ("שאלות קשות"). לקחו טקסט מאוחר יותר והוא היה הטקסט הראשי שעל פיו הרפואה הסינית היפנית התבססה. הטקסט הוא הרבה יותר פשוט מה- Su Wen  וה- Ling Shu. זהו ספר קליני מאוד. המיקוד ב- Nan Jing הוא על 5 האלמנטים. טכניקות הדיקור ב- Nan Jing שונה מזו של ה- Nei Jing. החלה להתפתח טכניקת טיפול שונה לחלוטין.
פוקושימה קודו, עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי שיטה הנלמדת כיום בכל העולם.
פוקושימה קודו, עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי שיטה הנלמדת כיום בכל העולם.
 +
 +
כמו כן שינויים תרבותיים הביאו לשינויים באפונטורה היפנית.צורת העבודה,הדיוק והאסטתיקה שהינם אבן יסוד בתרבות היפנית השפיעו ועיצבו את צורת העבודה ברפואה היפנית.
 +
 +
להבדיל מסין רוב אוכלוסיית יפן הינה אורבנית ובמידה רבה הפתלוגיות מקבילות ודומות לעולם המערבי(כמובן שהשיניים התזונתיים מאד משמעותיים).ביפן פחות מ5% מהאוכלוסיה משתמשת ברפואה מסורתית מה שגרם לתחרות עצומה(רק בטוקיו עצמה ישנם כ60,000)מטפלים)כמו כן הגישה היפנית לטכנלוגיה השפיעה על שילוב מכשירים אלקטרונים ומגנטים כחלק מהעבודה ברפואה יפנית
 +
 +
לפי הרפואה היפנית הqi נמצא ברמה מאד שטחית בגוף והדיקור שטחי בהתאם.לרוב הדיקור יהיה שטחי מאד והכניסה לגוף תהיה ברמה של מ"מ.הבנה זו כמובן השפיעה על צורת הדיקור.הדיקור היפני נחשב עדין ביותר ולא פעם המטופלים לא מרגישם את הדיקור.להבדיל מהסינים היפנים לא רואים בעין יפה כאב במהלך הטיפול ומטפל שמכאיב יתפס כלא מקצועי.כמו כן הצורך באפקטיביות כעקרון חברתי ביפן הביא את המטפלים ברפואה היפנית לחיפוש אין סופי של שכלול ומקסום הטכניקה על מנת להיות מסוגלים לטפל בצורה המהירה והיעילה המתאימה לדרישות המטופלים.
 +
 +
==הרפואה היפנית בארץ ובעולם כיום==
 +
===רפואה יפנית במערב===
 +
===רפואה יפנית ביפן===
==עיקרי השיטה==
==עיקרי השיטה==
שורה 24: שורה 44:
==טיפולים==
==טיפולים==
-
*[[Okatsu]]   (אוקצ'ו)  
+
====טיפולי שרש====
 +
*[[Okatsu]](אוקטסו)  
*[[Immune]]
*[[Immune]]
-
* [[St Qi]]
+
*[[St Qi]]
 +
*[[Adernal]]
 +
[[אמנון]]
-
==נקודות==
+
====טיפולים במרידיאנים המיוחדים====
 +
====טיפולים סימפטומטיים====
 +
 
 +
==אזורי איבחון ברפואה היפנית==
 +
====[[אזור האיבחון של KID]]====
 +
*בגובה בין L2-L3 אנו נרגיש ונראה בעין מגוון רחב של תופעות
 +
====[[אזור האיבחון של SP]]====
 +
*איזור האבחון הראשי של הטחול הוא איזור הטבור. 2-3 אצבעות מסביב לטבור.
 +
 
 +
==נקודות דיקור==
====נקודות בשימוש הדיקור היפני במיקום שונה מהמיקום בדיקור סיני====
====נקודות בשימוש הדיקור היפני במיקום שונה מהמיקום בדיקור סיני====
-
LU5,LIV4,
+
*[[J.LU5]]
 +
*LIV4
 +
*SP3.2 - נמצאת מעט אחרי SP3, מחליקים עם האצבע על העצם
 +
**למי שיש סכרת, טחול חלש, לחות נראה ממש גוש דבוק בנקודה. במקרה זה זו נקודת הטיפול הראשית.
 +
**דיקור עם כיוון המרידיאן, לעתים הדיקור  כואב.
 +
*בד"כ בשמאל יותר כואב
 +
*JPC4
 +
 
====נקודות בשימוש בדיקור היפני במיקום דומה למיקום בדיקור סיני====
====נקודות בשימוש בדיקור היפני במיקום דומה למיקום בדיקור סיני====
-
LIV3
+
[[LIV3]], [[KID3]], [[KID6]], [[SP9]]
==מטפלים מפורסמים ברפואה יפנית==
==מטפלים מפורסמים ברפואה יפנית==
-
*פוקושימה קודו- מטפל עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי השיטה הנלמדת בכל העולם כרפואה יפנית.
+
*'''פוקושימה קודו'''
-
*[[Master Kawai]] מסטר קאואי -  
+
**מטפל עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי השיטה הנלמדת בכל העולם כרפואה יפנית.
-
*[[Master Manaka]] מסטר מנקה - היה רופא מערבי שנכנס לעולם הרפואה הסינית. הוא התפרסם ביפן על פיתוח Ion Cords – התקן פולארי עם קרוקודילים בקצה. יש חוט עם דיודה (רכיב אלקטרוני שנפתח שיש עודף בצד אחד לצד השני – העברת עודף אל החסר). מאנאקה פיתוח דיודות שעובדים עם הזרמים הזעירים שעובדים עם הגוף. הוא פיתח את השיטה בכדי לטפל בכוויות. כל העודף של היונים החיוביים מועבר מבחינה חשמלית לנקודות דיקור.
+
*'''[[Master Nagano]] מסטר נגנו'''
-
*[[Master Nagano]] מסטר נגנו - מטפל עיוור, נולד לפני מלחמת העולם השנייה. נאגנו נשבע להגיע להישגים עבור חבריו שמתו במלחמה. גם בתוך הטויו-הארי הוא נחשב ביזארי. הוא פיתח טיפולי שורש שנחשבים למהפכניים במערב וגם ביפן.
+
**מטפל עיוור, נולד לפני מלחמת העולם השנייה. נאגנו נשבע להגיע להישגים עבור חבריו שמתו במלחמה.
-
*[[Kiiko Matsumoto]] קיקו מטצסומוטו- למדה מלמדה מנאגנו ממאנקה וממסטר קואי. תרומתה העיקרית לרפואה היפנית היא האנלוגיה שמצאה בין אבחנת הדופק לאבחנת הבטן.היא לקחה כל אבחנת דופק, עם טיפול לאותו דופק, מצאה את אבחנת הבטן התואמת לחלוטין המתאימה לאותה אבחנת דופק. היתרון של השיטה – יש משוב מיידי מהמטופל. אנו מוצאים אבחנת גוף – כל הזמן העבודה עם הפציינט – גם אנו מרגישים אותו וגם הפציינט מרגיש אותו.
+
**גם בתוך הטויו-הארי הוא נחשב ביזארי. הוא פיתח טיפולי שורש שנחשבים למהפכניים במערב וגם ביפן.
 +
**נאגנו לא השתמש בטיפולים סימפטומטיים. הוא אמר שאם נגיע לשורש ומשהו בו יזוז – בדרך כלל מן השורש זה יגיע לענפים. טיפולים סימפטומטיים יחסכו לגמרי.
 +
*'''[[Master Manaka]] מסטר מנקה'''
 +
**מנקה היה רופא מערבי שנכנס לעולם הרפואה הסינית. הוא התפרסם ביפן על פיתוח Ion Cords – התקן פולארי עם קרוקודילים בקצה. יש חוט עם דיודה (רכיב אלקטרוני שנפתח שיש עודף בצד אחד לצד השני – העברת עודף אל החסר). מאנאקה פיתוח דיודות שעובדים עם הזרמים הזעירים שעובדים עם הגוף. הוא פיתח את השיטה בכדי לטפל בכוויות. כל העודף של היונים החיוביים מועבר מבחינה חשמלית לנקודות דיקור.
 +
**מאנאקה פיטח שיטה שלמה קלה מאוד לאבחון ויישום בטיפול בשמונת המרידאנים המיוחדים. השיטה מבוססת כולה רק על אבחנות גוף. הוא למד את המסלולים הפנימיים והאברים הפנימיים – ניסוי ותהייה על אלפי פציינטים. השיטה מדויקת בצורה מדהימה. דרך אבחנת גוף אנו מטפלים באמצעות מחטים ו- Ion Cords. אבחנות הגוף משתנות בצורה מהירה מאוד.
 +
**כתב את הספר Chasing The Dragon Tail
 +
*'''[[Master Kawai]] מסטר קאוואי:'''
 +
**קטוואי היה תלמידו של מאנאקה.
 +
**הגדולה של קאווי היא שהוא הקפיץ את רמת השימוש בדיודות מעלה.
 +
**נחשב למלך הצעצועים של הרפואה היפנית.
 +
**קאווי המציא המון טיפולים סימפטומטיים.
 +
**הוא לקח את השיטה של מאנאקה לטיפול ואבחון במרידיאנים המיוחדים הוא עשה אותה עוד יותר קלה ופשוטה. הוא אמר שהאוכלוסייה היא Wei או Qiao. הוא פיתח שני טיפולים – טיפול Wei או Qiao כטיפול שורש. לאחר מכן, הוא עושה טיפול סימטומטי.
 +
** הוא המטפל העשיר ביותר ביפן היום.  
 +
*'''[[Kiiko Matsumoto]] קיקו מטצסומוטו''':
 +
**קיקו למדה משלושה מאסטרים עיקריים, ממסטר נאגנו ממאנקה וממסטר קואי.
 +
**תרומתה העיקרית של קיקו לרפואה היפנית היא האנלוגיה שמצאה בין אבחנת הדופק לאבחנת הבטן.היא לקחה כל אבחנת דופק, עם טיפול לאותו דופק, מצאה את אבחנת הבטן התואמת לחלוטין המתאימה לאותה אבחנת דופק. היתרון של השיטה – יש משוב מיידי מהמטופל. אנו מוצאים אבחנת גוף – כל הזמן העבודה עם הפציינט – גם אנו מרגישים אותו וגם הפציינט מרגיש אותו.
 +
*'''Isaburo Fukaya יסבורו פוקאיה (פוקיה): '''
 +
*בזמן מלחמת העולם השניה, התפרסם פוקאיה ביפן בכך שלא טיפל כלל במחטים אלה פיתח טכניקות למוקסה ישירה וטיפל רק בהן.
 +
**יש לציין שביפן יש רישום נפרד למטפלים בדיקור ומוקסה ישירה.
 +
**הוא השתמש במה שנקרא מוקסה גולד. המוקסה גולד מטעינה את נקודות הדיקור ולא מחממת אותם.
 +
*כאשר אזל הציוד הנדרש לדיאליזה, הצליחו לשרוד מס חולי אי ספיקת כליות, ללא טיפולי דיאליזה, בזכות הטיפולים שנתן להם מסטר פוקיה בעזרת מוקסה בלבד. 
 +
*במשך חייו הוא הצליח לעזור למטופלים רבים ועד היום הוא נחשב לאחד המטפלים החשובים ביפן ובעולם כולו.
 +
*המון חולים מתו ממחסור בתרופות מערביוץ ומטופליו נשארו בחיים.
 +
*פוקאיה הספיק ללמד בטוקיו – הוא כתב די הרבה.
-
==מטפלים ברפואה יפנית בישראל==
+
*'''ד"ר אוסמו איטו'''
-
*[[רן קליף]], [[אמיר רגונס]], [[אורן זיו]]
+
*בעל חברת מחטים וציוד רפואה סינית.
 +
** בשנות ה- 60 היה מטפל מן השורה. הוא היה מדקר ואוסטאופט. באיזה שלב בגלל הידע הרב שהיה לו הוא הבין את מגבלות כל שיטה. הוא הבין שאם מטפלים במישהו דרך דיקור – אנו מצליחים לאזן אותו אנרגטית, אבל יהיה עדיין חוסר איזון מבני. אותו חוסר איזון יחזיר את האדם לבעיה שלו. גם להיפך תופס. אם נשאיר חוסר איזון ברמה המבנית או אנרגטית – אותו חוסר איזון יגבר וישפיע על השני.
 +
*ד"ר איטו דילג מעל הפער הזה על ידי פיתוח שיטה של מגנטים במרידיאנים המיוחדים. ניתן לשלוח מטופלים הביתה עם מגנטים. טיפולים בכאב מאוד יעילים בעזרת מגנטים. זו שיטה שמאוד דומה לשיטתו של מאנאקה. שיטתו של איטו עוסקת בעיקר בבעיות שלד ועמוד שדרה.
 +
 
 +
== מטפלים ברפואה יפנית בישראל ==
 +
 
 +
*[[רן קליף]], [[משתמש:אמיר רגונס|אמיר רגונס]], [[משתמש:איתי שיין|איתי שיין]],[[משתמש:אייל ליבנה|אייל ליבנה]], [[אורן זיו]],טלי בר, ניר ליאני, ניר יצחקי
==קישורים לאתרים ברפואה יפנית==
==קישורים לאתרים ברפואה יפנית==
שורה 55: שורה 123:
*[[שיונקו]]
*[[שיונקו]]
*[[מוקסה ישירה]]
*[[מוקסה ישירה]]
-
*[[מוקסה זהב]]
+
*[[מוקסה גולד]]
*[[קיוטושין]]- מוקסה על המחט
*[[קיוטושין]]- מוקסה על המחט
-
*מחטים יפניות
+
*מחטי דיקור
-
*מחטים קוריאניות
+
**מחטים יפניות
 +
**מחטים קוריאניות
 +
**מחטים פרסס סטאק
 +
**מחטים אינטרא דרמל
*[[אקבנה]]
*[[אקבנה]]
*[[איון קורדס]]
*[[איון קורדס]]
*[[פאצ'י פאצ'י]]
*[[פאצ'י פאצ'י]]
-
*מחטים אינטר דרמל
 
*[[מגנטים]]
*[[מגנטים]]
 +
**מגנטים 400 גאוס על מדבקה - המטופל הולך עם זה הביתה
 +
**מגנטים 800 גאוס
==עריכה==
==עריכה==
-
*עורך:[[משתמש:אמיר רגונס|אמיר רגונס]]
+
*עורך: [[משתמש:איתי שיין|איתי שיין]]
-
*הערות העורך:
+
 
 +
[[קטגוריה:רפואה יפנית]]

גרסה נוכחית מתאריך 08:13, 7 בנובמבר 2011

תוכן עניינים

אודות הדיקור היפני

  • הדיקור היפני נקרא גם - אקופנטורה יפנית או רפואה יפנית.
  • הרפואה היפנית החלה במאה ה6 לספירה על ידי נזירים-רופאים שהגיעו ליפן מסין והביאו איתם את הידע של הרפואה הסינית.בתקופה זו יפן החשיבה את התרבות הסינית כמפותחת ונעלה מהתרבות היפנית.ממשלת יפן פיתחה ובנתה בתי חולים בצמוד למקדשים בודהיסטים וביקשה מהנזירים לחזור לסין על מנת להביא ידע נוסף.
  • האבחנה ברפואה היפנית מתבצעת על פי אבחנת הרה ואבחנת גוף.. הרפואה היפנית משתמשת באבחון הגוף והרפלקסים ככלי עיקרי לאבחון וטיפול.במהלך הטיפול נראה לא פעם שינוי במצב הרפלקסים כתוצאה מהדיקור והמוקסה שמתבצע,שחרור הרפלקסים(אזורים רגישים בגוף)הינה אינדיקציה לאיזון הגוף והנפש. צורה זו של טיפול יוצרת מערכת של משוב מיידי בנינו ובין הפציינט.הפציינט גם בלי להבין דבר ברפואה יפנית מרגיש שאזורים שכאבו אך לפני מספר דקות אינם רגישים עוד ומבין שהתחיל תהליך חיובי בגופו.

ההיסטוריה של הדיקור היפני

השנים הראשונות

הרפואה הסינית הגיעה ליפן על ידי נזירים-רופאים יפנים אשר נדדו בין יפן וסין למן המאה ה-6 והביאו איתם את הידע של ברפואה הסינית.הממשל ביפן עודד מאד נזירים אלו לחזור לסין על מנת ללמד מן האמפריה הסינית אשר היתה מפותחת משמעותית באותם שנים מיפן.במקביל ממשלת יפן פיתחה ובנתה בתי חולים בצמוד למקדשים הבודהיסטים ביפן על מנת לאפשר לנזירים לטפל ולהתאמן בידע הרפואי הנרכש.

עם השנים נוצרו בתי ספר עצמאיים ללמוד אקפונטורה ואנמה ביפן,כשבמקביל ממשיכה זרימת הידע מסין ליפן. במאה ה-9 נוצרה מתיחות פוליטית בין סין ויפן מה שהביא בצורה הדרגתית להפסקת משלחות הנזירים ונתק בזרימת הרפואה הסינית ליפן.כתוצאה מכך היפנים נאלצו להתחיל לשכלל ולפתח בעצמם את הרפואה הסינית.ארוע דרמטי זה מסמל את תחילת התפתחות הרפואה היפנית כרפואה עצמאית והתבדלותה מהרפואה הסינית הקלאסית.

במאה ה- 12 החליט הקיסר לסגור את יפן מהשפעה חיצונית. יפן הייתה מנותקת בכל רמה מסביבה. באותה תקופה הרפואה הסינית החלה לתפוס כיוון אחר ביפן. הכיוון האחר נבע מהאלמה והאמפוקו שהיו קודמים לידע החיצוני הסיני. באותה 200 שנים נוצרה תפנית שלקחה את כל התחום של הרפואה לכיוון אחר – יותר אוריינטציה של מגע – אבחוני וטיפולי.הרקע לשינוי זה הינו אחוז גבוה של עיוורים בשנים אלו כתוצאה ממחלת הסיפלס אשר התפשטה ביפן בשנים אלו כתוצאה מתרבות מינית פרועה אשר היתה נהוגה בשנים אלו.אחת מתופעות הלוואי של מחלה זו הינה עיוורון של הצאצאים.היפנים אשר הינם ייקים מטבעם לא יכלו להרשות מצב שחלק משמעותי מהאכלוסיה(10%-20%)יהיו מובטלים וחסרי מעש וכיוונו אותם לעסוק במקצועות המגע בינהם אקפונטורה.עד היום ישנו אחוז לא מבוטל של מטפלים עיוורים ביפן.


במאה ה- 16 וה- 17(תקופת אדו) יפן החלה להפתח לעולם הרחב. נוצרו קשרי מסחר עם מדינות אירופאיות, בעיקר עם הולנד. החלה להיכנס השפעה מערבית ליפן. למרבה הפלא, הדבר לא יצר התנגשויות. היפנים, ניסו לשלב את הרפואה המערבית עם הרפואה הסינית והיפנית ולראות היכן השיטות חופפות.

לקראת סוף המאה ה- 19, הקיסר החליט שהוא זונח את כל המסורת, מכל הבחינות לא רק רפואית, והחליט להתקרב למערב. חלק מהכיוון החדש השפיע בצורה דרמטית על הרפואה היפנית שכבר הייתה מבוססת באותה תקופה. הרפואה היפנית המסורתית הוצאה מחוץ לחוק והמוקד היה רפואה מערבית. רפואת צמחים הייתה מותרת רק לרופאים ולרוקחים ולא למטפלים ברפואה יפנית.

אחד מההבדלים המרכזיים בין הרפואה הסינית לרפואה היפנית היא שהרפואה היפנית התפתחה מתוך השיאצו,האנמה והאנפוקו. האנמה והאמפוקו היו יותר מכוונים לאוכלוסיית העיוורים והממשלה החליטה כהחלטה סוציאלית שיוכלו לעסוק בהן רק עיוורים. לאו דווקא בגלל שחשבו שהם יותר טובים בכך, אלא היה לממשל חשוב מאד שתהיה להם תעסוקה.

המוליך של המחטים פותח על ידי מטפל יפני עיוור בשם סוגיאמה וואיצ'י SOGIYAMA WAICHI. האגדה מספרת שהוא החשיב עצמו למטפל גרוע, הוא ביקש עזרה מן האלים במקדש. כאשר הוא הגיע למקדש ורגע לפני שכרע על ברכיו נכנס לו לרגל דרך במבוק קטן זרד של איזה עץ וכך פותח המוליך.

העיוורים קיבלו בלעדיות על הרפואה הסינית, הם לקחו את הרפואה היפנית למקום שלא היה קיים כמותו ברפואה הסינית. בגלל מגבלת הראיה החושים האחרים ובמיוחד חוש המגע פותח לארמה גבוהה ביותר. אבחנת הדופק שונתה משמעותית מן האבחנה המסורתית, אבחנות גוף, בטן, נכנסו כאבחנה העיקרית.אבחנת הלשון נזנחה לחלוטין. טכניקות דיקור חדשות פותחו בגלל המצאת המוליך. הטכניקות עדינות מאוד ודקות מאוד. טכניקות הדיקור שונו. המוקד מבחינת התאוריה והפילוסופיה עבר ל- Nan Jing ("שאלות קשות"). לקחו טקסט מאוחר יותר והוא היה הטקסט הראשי שעל פיו הרפואה הסינית היפנית התבססה. הטקסט הוא הרבה יותר פשוט מה- Su Wen וה- Ling Shu. זהו ספר קליני מאוד. המיקוד ב- Nan Jing הוא על 5 האלמנטים. טכניקות הדיקור ב- Nan Jing שונה מזו של ה- Nei Jing. החלה להתפתח טכניקת טיפול שונה לחלוטין.

פוקושימה קודו, עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי שיטה הנלמדת כיום בכל העולם.

כמו כן שינויים תרבותיים הביאו לשינויים באפונטורה היפנית.צורת העבודה,הדיוק והאסטתיקה שהינם אבן יסוד בתרבות היפנית השפיעו ועיצבו את צורת העבודה ברפואה היפנית.

להבדיל מסין רוב אוכלוסיית יפן הינה אורבנית ובמידה רבה הפתלוגיות מקבילות ודומות לעולם המערבי(כמובן שהשיניים התזונתיים מאד משמעותיים).ביפן פחות מ5% מהאוכלוסיה משתמשת ברפואה מסורתית מה שגרם לתחרות עצומה(רק בטוקיו עצמה ישנם כ60,000)מטפלים)כמו כן הגישה היפנית לטכנלוגיה השפיעה על שילוב מכשירים אלקטרונים ומגנטים כחלק מהעבודה ברפואה יפנית

לפי הרפואה היפנית הqi נמצא ברמה מאד שטחית בגוף והדיקור שטחי בהתאם.לרוב הדיקור יהיה שטחי מאד והכניסה לגוף תהיה ברמה של מ"מ.הבנה זו כמובן השפיעה על צורת הדיקור.הדיקור היפני נחשב עדין ביותר ולא פעם המטופלים לא מרגישם את הדיקור.להבדיל מהסינים היפנים לא רואים בעין יפה כאב במהלך הטיפול ומטפל שמכאיב יתפס כלא מקצועי.כמו כן הצורך באפקטיביות כעקרון חברתי ביפן הביא את המטפלים ברפואה היפנית לחיפוש אין סופי של שכלול ומקסום הטכניקה על מנת להיות מסוגלים לטפל בצורה המהירה והיעילה המתאימה לדרישות המטופלים.

הרפואה היפנית בארץ ובעולם כיום

רפואה יפנית במערב

רפואה יפנית ביפן

עיקרי השיטה

טיפולים

טיפולי שרש

אמנון

טיפולים במרידיאנים המיוחדים

טיפולים סימפטומטיים

אזורי איבחון ברפואה היפנית

אזור האיבחון של KID

  • בגובה בין L2-L3 אנו נרגיש ונראה בעין מגוון רחב של תופעות

אזור האיבחון של SP

  • איזור האבחון הראשי של הטחול הוא איזור הטבור. 2-3 אצבעות מסביב לטבור.

נקודות דיקור

נקודות בשימוש הדיקור היפני במיקום שונה מהמיקום בדיקור סיני

  • J.LU5
  • LIV4
  • SP3.2 - נמצאת מעט אחרי SP3, מחליקים עם האצבע על העצם
    • למי שיש סכרת, טחול חלש, לחות נראה ממש גוש דבוק בנקודה. במקרה זה זו נקודת הטיפול הראשית.
    • דיקור עם כיוון המרידיאן, לעתים הדיקור כואב.
  • בד"כ בשמאל יותר כואב
  • JPC4

נקודות בשימוש בדיקור היפני במיקום דומה למיקום בדיקור סיני

LIV3, KID3, KID6, SP9

מטפלים מפורסמים ברפואה יפנית

  • פוקושימה קודו
    • מטפל עיוור, בתחילת המאה ה- 20 פיתח את הטויו-הארי. שיטות מרידיאניות נוספות והטויו-הארי הם הבסיס לרפואה היפנית כיום. הטויו-הארי זוהי השיטה הנלמדת בכל העולם כרפואה יפנית.
  • Master Nagano מסטר נגנו
    • מטפל עיוור, נולד לפני מלחמת העולם השנייה. נאגנו נשבע להגיע להישגים עבור חבריו שמתו במלחמה.
    • גם בתוך הטויו-הארי הוא נחשב ביזארי. הוא פיתח טיפולי שורש שנחשבים למהפכניים במערב וגם ביפן.
    • נאגנו לא השתמש בטיפולים סימפטומטיים. הוא אמר שאם נגיע לשורש ומשהו בו יזוז – בדרך כלל מן השורש זה יגיע לענפים. טיפולים סימפטומטיים יחסכו לגמרי.
  • Master Manaka מסטר מנקה
    • מנקה היה רופא מערבי שנכנס לעולם הרפואה הסינית. הוא התפרסם ביפן על פיתוח Ion Cords – התקן פולארי עם קרוקודילים בקצה. יש חוט עם דיודה (רכיב אלקטרוני שנפתח שיש עודף בצד אחד לצד השני – העברת עודף אל החסר). מאנאקה פיתוח דיודות שעובדים עם הזרמים הזעירים שעובדים עם הגוף. הוא פיתח את השיטה בכדי לטפל בכוויות. כל העודף של היונים החיוביים מועבר מבחינה חשמלית לנקודות דיקור.
    • מאנאקה פיטח שיטה שלמה קלה מאוד לאבחון ויישום בטיפול בשמונת המרידאנים המיוחדים. השיטה מבוססת כולה רק על אבחנות גוף. הוא למד את המסלולים הפנימיים והאברים הפנימיים – ניסוי ותהייה על אלפי פציינטים. השיטה מדויקת בצורה מדהימה. דרך אבחנת גוף אנו מטפלים באמצעות מחטים ו- Ion Cords. אבחנות הגוף משתנות בצורה מהירה מאוד.
    • כתב את הספר Chasing The Dragon Tail
  • Master Kawai מסטר קאוואי:
    • קטוואי היה תלמידו של מאנאקה.
    • הגדולה של קאווי היא שהוא הקפיץ את רמת השימוש בדיודות מעלה.
    • נחשב למלך הצעצועים של הרפואה היפנית.
    • קאווי המציא המון טיפולים סימפטומטיים.
    • הוא לקח את השיטה של מאנאקה לטיפול ואבחון במרידיאנים המיוחדים הוא עשה אותה עוד יותר קלה ופשוטה. הוא אמר שהאוכלוסייה היא Wei או Qiao. הוא פיתח שני טיפולים – טיפול Wei או Qiao כטיפול שורש. לאחר מכן, הוא עושה טיפול סימטומטי.
    • הוא המטפל העשיר ביותר ביפן היום.
  • Kiiko Matsumoto קיקו מטצסומוטו:
    • קיקו למדה משלושה מאסטרים עיקריים, ממסטר נאגנו ממאנקה וממסטר קואי.
    • תרומתה העיקרית של קיקו לרפואה היפנית היא האנלוגיה שמצאה בין אבחנת הדופק לאבחנת הבטן.היא לקחה כל אבחנת דופק, עם טיפול לאותו דופק, מצאה את אבחנת הבטן התואמת לחלוטין המתאימה לאותה אבחנת דופק. היתרון של השיטה – יש משוב מיידי מהמטופל. אנו מוצאים אבחנת גוף – כל הזמן העבודה עם הפציינט – גם אנו מרגישים אותו וגם הפציינט מרגיש אותו.
  • Isaburo Fukaya יסבורו פוקאיה (פוקיה):
  • בזמן מלחמת העולם השניה, התפרסם פוקאיה ביפן בכך שלא טיפל כלל במחטים אלה פיתח טכניקות למוקסה ישירה וטיפל רק בהן.
    • יש לציין שביפן יש רישום נפרד למטפלים בדיקור ומוקסה ישירה.
    • הוא השתמש במה שנקרא מוקסה גולד. המוקסה גולד מטעינה את נקודות הדיקור ולא מחממת אותם.
  • כאשר אזל הציוד הנדרש לדיאליזה, הצליחו לשרוד מס חולי אי ספיקת כליות, ללא טיפולי דיאליזה, בזכות הטיפולים שנתן להם מסטר פוקיה בעזרת מוקסה בלבד.
  • במשך חייו הוא הצליח לעזור למטופלים רבים ועד היום הוא נחשב לאחד המטפלים החשובים ביפן ובעולם כולו.
  • המון חולים מתו ממחסור בתרופות מערביוץ ומטופליו נשארו בחיים.
  • פוקאיה הספיק ללמד בטוקיו – הוא כתב די הרבה.
  • ד"ר אוסמו איטו
  • בעל חברת מחטים וציוד רפואה סינית.
    • בשנות ה- 60 היה מטפל מן השורה. הוא היה מדקר ואוסטאופט. באיזה שלב בגלל הידע הרב שהיה לו הוא הבין את מגבלות כל שיטה. הוא הבין שאם מטפלים במישהו דרך דיקור – אנו מצליחים לאזן אותו אנרגטית, אבל יהיה עדיין חוסר איזון מבני. אותו חוסר איזון יחזיר את האדם לבעיה שלו. גם להיפך תופס. אם נשאיר חוסר איזון ברמה המבנית או אנרגטית – אותו חוסר איזון יגבר וישפיע על השני.
  • ד"ר איטו דילג מעל הפער הזה על ידי פיתוח שיטה של מגנטים במרידיאנים המיוחדים. ניתן לשלוח מטופלים הביתה עם מגנטים. טיפולים בכאב מאוד יעילים בעזרת מגנטים. זו שיטה שמאוד דומה לשיטתו של מאנאקה. שיטתו של איטו עוסקת בעיקר בבעיות שלד ועמוד שדרה.

מטפלים ברפואה יפנית בישראל

קישורים לאתרים ברפואה יפנית

האתר של קיקו מצומוטו

ספרות על רפואה יפנית

ציוד המשמש ברפואה יפנית

ברפואה היפנית יש שימוש רב באביזרים וציוד מעבר למחטי הדיקור. להלן רשימה של אביזרים המשמשים בטיפול:

עריכה


מקור: http://wikisinit.com/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA
כלים אישיים