צ'י קונג

מתוך WikiSinit

גרסה נוכחית מתאריך 10:42, 2 בפברואר 2012

מה זה צ'י גונג

"הנח לגוף להיות נינוח.

בכל תנועת צ'י גונג תן לגוף להיות משוחרר.

חזור לאביב, חזור לנעורים.

חזור ללב צעיר.

היה אחד עם היופי של השמיים.

התפוגג אל תוך הצ'י של האדמה, התפוגג אל תוך הטבע".

Sheng Zhen Wuji Yuan Gong: A Return to Oneness : Qigong of Unconditional Love by Li Jun- Feng

תרגום: אוהד קדם

צ'י גונג (הידוע יותר בשיבוש צ'י קונג), הינה שיטת ריפוי הוליסטית הכוללת התייחסות למישור הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני של הפרט שפותחה בסין בערך לפני כ- 2400 שנים לפני הספירה. רבים משווים את צ'י גונג לסוג של אמנות הכוללת פיתוח כישורים לאמנויות לחימה (כגון טאי צ'י וגונג פו), פיתוח גוף והתודעה. עבור חלק מהמתרגלים צ'י גונג מהווה דרך חיים אשר באה על ידי ביטוי באימון היומיומי. צ'י גונג כולל תרגול דינאמי, סטאטי, תרגילי נשימה ומדיטציה. מהות התרגילים הללו הינם הבניית רצף של תנועות לתצורה אחת שלמה תוך כדי הרפיה ושחרור של הגוף במטרה לאזן גוף-נפש על מנת לסייע לאדם לממש את הפוטנציאל האנרגטי שטמון בו.

בחינה לשונית של המונח צִ'י גוֹנג

כתב פיקטוגראפי מורכב מהמילים picto מהמילה הלטינית: pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph - שמשמעותה כתיבה, ובתרגום מילולי - רישום תמונה, כלומר ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים. הסימנית צִ'י מקורה בציור מופשט של אדים או קיטור מיתמר מעלה. רכיב האדים הוא אכן הרכיב השורשי של מילה זו. כשם שאדים הינם בלתי מוחשיים כמעט ועדיין מסוגלים לבצע עבודה בכוח רב, כך בהשאלה קראו ל"אנרגיית החיים", המבעבעת וזורמת בכל – בלתי מוחשית, אך השפעתה מורגשת. האד, או הקיטור, עולה למעלה מטבעו, קל ודינאמי, ומכאן – יַאנג. בצורתה העתיקה ייצגה סימנית זו את השמש והאש – מקור האדים. מאוחר יותר, כתוצאה מהתנסות יום-יומית, שני הרכיבים הללו הוחלפו בידי רכיב האורז, שבשעת רתיחתו במים יוצר ענני אדים (המרימים את מכסה סיר האורז). ריחו של האורז מביא אושר רב לבתי העניים, שחלומם היה שתהיה להם לפחות קערת אורז אחת בכל יום. אורז – המזון העיקרי בסין, הוא ספק האנרגיה הגדול של האדם, ומכאן שהוא מסמל את האנרגיה הפוטנציאלית , ומכאן – יִין. סימנית זו מראה את שתיל האורז בשלמותו – עם השורשים, הענפים והגרגירים. הפיקטוגרמה מתארת בראשיתה תשעה גרגרי אורז – סימן לשפע, ולאחר מכן מפרידה אותם בעזרת סימן צלב עם גרגר אחד בכל פינה. זוהי התייחסות ברורה לרעיון שגרגירי האורז מתפזרים בזמן הדיש (הסימנית מתייחסת לאורז שהופרד מהמוץ). כך קבלנו בסופו של דבר סימנית בעלת שני רכיבים, אולם בסימנית החדשה-ישנה שהונהגה בסין העממית שוב הוחסר רכיב האורז ונותר רכיב האדים בלבד. חלקה השמאלי של הסימנית גוֹנג מייצג סרגל זווית של נגר או מכשיר לתיחוח אדמה. חציה השני הימני הוא "כוח" ואמור לייצג את הגיד המחבר את שריר הזרוע לעצם, או, איש עובד עם את חפירה. וביחד: מידה, עיבוד, ביצוע, ראוי לשבח, עבודה טובה. בצירוף הסימנית "אדם" מימין, נקבל משמעות של "אדם פועל" וממנה "מיומנות".

ההיסטוריה של הצ'י גונג

היסטוריה של התפתחות הצ'י גונג ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.ישנם מקורות שמציינים כי צ'י גונג פותח בעיקר על ידי חוּאַה טוֹאוּ (110 – 207 לספירה), מרפא סיני שפיתח סידרה של תרגילים המשלבים רצף של תנועות גוף, נשימות ומצב מדיטטיבי מסויים . יחד עם זאת, כיוון שקשה להתחקות אחר מקור מדויק של התרגול, תקופה ראשונה משויכת לפרק זמן בו פורסם ספרו של אִי גִ'ינג Yi Jing , תמורות, בערך לפני 2400 שנה לפנה"ס עד לשושלת האן 206 שנה לפנה"ס. תקופה נוספת החלה כאשר בודהיזם וטכניקות מדיטציה השונות יובאו מהודו והחדירו מוטיבים חדשים של התפתחות וטיפוח העצמי. תפנית זו סימנה מעבר לפרקטיקות רוחניות של צ'י גונג, תקופה שנמשכה עד כהונתה שלטונה של שושלת ליאנג (502- 557 לספירה). תקופה זו נמשכה עד שנת 1911, במהלכה צ'י גונג פותח בהתבסס על גישות בודהיסטיות ודאואיסטיות . החל מתפיסת השלטון בידי המפלגה הקומוניסטית בשנת 1948, השלטונות ניסו לפזר את האגודות המסורתיות של צי גונג אך במקביל להליכי הגלובליזציה הפרקטיקה נדדה לארצות אחרות ובמקום להיעלם הועצמה ואף שינתה את פניה בעקבות חדירתן של פרקטיקות אמנויות לחימה השונות.

מאפייני הצ'י גונג בתקופה הראשונה, בערך לפני 2400 שנה לפנה"ס עד לשושלת האן 206 שנה לפנה"ס:

o תרגול בעיקר על ידי המלומדים הדאואיסטים והקונפוציוניסטים קונפוציאנים למטרת שימור הבריאות

o תרגול למטרות רפואיות בכדי להניע צ'י ולמנוע חסימות

o הפרקטיקה נעדרת אספקטים רוחניים

מאפייני הצ'י גונג בתקופה השנייה – לאחר שושלת ההאן לפני שושלת ליאנג (עד 502 לספירה):

o שלוש אסכולות העיקריות שהשפיעו על הפן הרוחני של צי גונג הינן בודהיזם טיבטי, בודהיזם הודי ודאואיזם

o כמעט על הפרקטיקות נשמרו בסודיות בקרב הנזירים

o הפרקטיקה מבוססת על עבודה רוחנית

מאפייני הצ'י גונג בתקופה השלישית– לאחר שושלת הליאנג לפני שושלת צ'ינג המאוחרת (עד 1911 לספירה):

o תרגול של צ'י גונג רוחני נשמר בסודיות

o פיתוח האקופונטורה וצ'י גונג מגיעים לשיאם

o תרגילי צ'י גונג נמצאים בצמיחה בקרב אוכלוסיה סינית

התאוריה של הצ'י גונג

משמעות המושג "צי גונג" ניתן להבין כ"טיפוח אנרגיה" או "פיתוח אנרגיה". משמעות המונח "גונג" Gong ניתן לתרגם ולהבין במונחים של אנרגיה וזמן. כיוון שכך, המושג "גונג" מקיף את כל הקשת הרחבה של מושגים המסמלים למידה או הכשרה שצורכים השקעה ומאמץ ממושכים. לכן, משמעות מדויקת יותר של צ'י גונג הוא אימון ממושך של צ'י שצורך זמן והשקעה. בהתאם לראיה הדאואיסטית, הסיניים ביססו את אורח חייהם בהתאם לשימור אנרגיה באמצעות הדאו – חיים דרך הטבע. דרך חיים זו התאפיינה בהבנה של חוקי הטבע ויישומם בחיי היומיום, חלוקת משאבים ויצירת יחסים בינאישיים בהתאם לחוקיות הקיימת. זהו, למעשה, בסיס לגישה של הפילוסופיה הסינית אשר מתמקדת בחיפוש וגילוי הדרכים ליצירת סירקולציה נכונה של אנרגיה, או ה"בַּא גוּאַה" (Ba Gua). יותר מאוחר, בתקופת שושלת שאנג, רופאים סינים פיתחו את אופן השימור וסירקולציית הצ'י אשר נחשבת כאקופונטורה הראשונית. בהדרגה, פותחו טכניקות נשימה מיוחדות אשר תורגלו בעונות מעבר (סתיו, אביב) ותקופות מלחמה. ובשלבים מאוחרים יותר, החלו להשתמש במכלול הפרקטיקות- דיקור, טווינה, צמחי מרפא וצ'י גונג- כבסיס לטיפול וריפוי מחלות. אם נאגד את התיאוריה והלימוד של צי גונג היא מורכבת משתי קטגוריות עיקריות- Wai Dan (המקור החיצוני) וNei Dan- (המקור הפנימי). המקור החיצוני הינו למעשה מערכת אנרגטית של בני האדם אשר ניתן לחלק ל-12 הערוצים הראשיים בהם מתרכז הצ'י ואילו המקור הפנימי הינו מערכת עמוק יותר של הערוצים המיוחדים והאיברים הפנימיים בהם מאוחסן ונשמר צ'י. אימון ברמת המקור החיצוני מבוסס בעיקר על ידי תרגול הנשימה והנעת הגוף. לאחר תרגול הדרגתי של כיווץ ושחרור השרירים מופיע שינוי בתחושת הרגליים והידיים, הצ'י נבנה במפרקים ולאחר סדרה ממושכת של תרגילים הצ'י מתפזר בגוף וגורם להנעת הסטגנציה. עיקרון התרגול ברובד הפנימי הוא בצבירת הצ'י באיברים הפנימיים ולאחר מכן הנעתו בנתיבים מובחנים בגוף: נתיב האש, נתיב הרוח ונתיב המים . ברמת המקור הפנימי העבודה הינה ברמת הג'ינג וגורמת לטרנספורמציה רוחנית ופיזית מעמיקה. לכן, התרגול ברמה זו מחוייב בהשגחת המורה. טכניקות של הNei Dan- נשמרו בסודיות לרב ואינם נפוצים בשימוש הרחב.

עקרונות הצ'י גונג

צ'י גונג פועל על פי חמשת העקרונות- וויסות הגוף, וויסות הנשימה, וויסות התודעה, וויסות הנפש (shen) וויסות הצ'י. השיטה כוללת תרגול איטי המכיל התבוננות פנימית, הרגעה, שילוב הנשימה, דמיון מודרך, מאמץ סטטי ודינאמי. מטרתה להכיר את הגוף ואת תפקודו, למקד אנרגיה באזור דאן טיאן, (ישנם שלושה מרכזי דאן טיאן, בדרך כלל מתייחסים לתחתון) שמתחת לטבור ובכך ליצור מאגר אנרגטי בגוף. התרגול מזרים אנרגיה ודם, מגביר את החיוניות ומחזק את הרוח שנועדה לשמור על הגוף. הוא מביא להתחדשות הגוף ומעצים את מנגנוני ההגנה שלו.

בעקבות תרגול הדרגתי וממושך ניתן לממש את חמשת העקרונות הללו באופנים הבאים:

o צ'י גונג לשימור הבריאות. תרגול הצי' גונג בכדי להגיע לאיזון פנימי – תודעה שקטה ושלווה נפשית. ששת הרגשות משפיעים על מצב האיברים הפנימיים וכאשר נוצר חוסר איזון רגשי, הדבר מפר זרימה חלקה של הצ'י ב-12 המרידיאנים. לכן, איזון מנטאלי יוצר תנועה חלקה של הצ'י ומונע חסימות. מונח אשר מתקשר להרפיית התודעה הינו Tiao Xin , או "שחרור התודעה". זהו מצב מדיטטיבי אשר מטרתו להגיע לאיזון פנימי. איזון זה ניתן להרגיש בתרגול הצ'י גונג כאשר אנו מניעים ידיים תוך תנועה, מעלה –מטה, חוץ-פנים,תוך כדי התמקדות ומתן תשומת לב לזרימה מעגלית בלתי-פוסקת של Yin ו – Yang. מכאן, הרבה משווים את תרגול הצ'י גונג למעין ריקוד רציף שממחיש דרך חיים לפי חוקי הטבע, הדאו.

o ריפוי מחלות. כתוצאה מחקירה מתמשכת רופאים סינים מצאו כי תרגילים מסוימים משפרים את מצב האיברים הפגומים ומשפיעים על זרימת הצ'י בגוף ולכן מרפאים מחולי. כאשר הפתולוגיה נמצאת ברמת הצ'י ניתן לפתור את אי האיזון שנוצר על ידי התרגול עצמו. יחד עם זאת, במצב בו נפגעים האיברים הפנימיים, הכרחי לערב שיטות טיפול נוספות כגון דיקור, צמחים או טווינה במקביל לתרגול הצ'י גונג. מחקרים הראו כי תרגול מתמשך ועקבי של צ'י גונג סייע בהתמודדות עם התקפי אסטמה, קשיי נשימה, אוסטיאופורוזיס ואונקולוגיה . באמצעות תהליך הפוספורילציה תרגול צ'י גונג מעודד גם יצירת אנזימים החשובים בתחזוקת הבריאות, ומגייס הורגי-תאים טבעיים ההורסים את תאי הסרטן בגוף. התרגול הפיזי מניע את כלי הדם ומחזק את מערכת השלד והשרירים.

o הארכת משך חיים. "חיים עד 120 סימן שמתים צעירים", זוהי אמרה דאואיסטית אשר ממחישה את רציונל תרגול הצי גונג במטרה להאט קצב הזדקנות האיברים הפנימיים. אחד המונחים המרכזיים בצ'י גונג ה"קוסמי" הינו שטיפה והנשמה למח העצם. זוהי שיטת למשוך צ 'י חיצוני דרך העור לתוך העצמות על מנת לסייע לחדש מלאי מוח העצם, ובכך להפעיל מחדש את הליך הייצור של תאי דם לבנים. שליחת צ'י אל עצמות אמור לשפר את תפקוד של מערכת החיסון. תהליך זה עוזר להזין את מוח העצם ( "מכבסת המוח"), ובכך למנוע את אחד הגורמים העיקריים של אוסטיאופורוזיס.

o אמנויות לחימה. תרגול הצ'י גונג סייע ושיפר טכניקות לוחמה אם כי ידועים תרגילים מסוימים אשר נאסרו בשל השפעה מזיקה על הבריאות .

o הארה/מצב תודעה של בודהה. תרגול במטרה להגיע להארה, או בהתאם לתורת הבודהיזם להשתחרר מסנסרה. במסגרת פרקטיקה רוחנית זו נדרש תרגול המכונה צ'י גונג קוסמי או אימון צ'י גונג המכונה "שטיפת המוח" אשר מבוסס על הנעת הצ'י לאזור המוח ושחרור התודעה. תרגול זה עלול להיות מסוכן בשל השפעתו החזקה ומחייב הדרכה והשגחה של מורה.

____ קיימות עדויות רבות על היישומים השונים של תרפיה באמצעות צ'י קונג, לגבי בעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה, בעיות במערכת שריר-עצב, בעיות במערכת שריר-שלד ואונקולוגיה. ( חלק מסקירת הספרות בנושא מוצגת ברשימת מקורות בהמשך).

צ'י גונג ורפואה סינית

במונחים של רפואה סינית צ'י גונג הוא אומנות טיפוח הכוח של "שלושת האוצרות" (סַאן בַּאוֹ) – ג'ינג, צ'י ושן- באמצעות הרגעת המוח, שליטה על הנשימה, תנועות גופניות וצורות עמידה. זוהי תפיסת העולם הסינית רואה בכל גוף שלוש פנים לקיומו. בהתאם לכך, להשקפה הסינית המחלה הינה ביטוי לחוסר הרמוניה ולחולשה במערכת האנרגטית של האדם, אם מערכת חזקה ומאוזנת, לא תפרוץ מחלה. לפיכך, תרגילי הצ'י קונג משמשים כעזרה בשמור החיות של מערכת האנרגטית ושימור בריאותו ורמת חייו של האדם . תרגול הצי קונג משפיע על מערכת האנרגטית באופנים הבאים:

• מטהר צ'י מפתוגנים וחומרים רעילים בגוף

• אוסף צ'י ויוצר מאגר של "חיוניות" בגוף

• מפזר צ'י במרידיאנים ועל ידי הנעת סטגנציות וגורם לזרימה חלקה של הצ'י. ככל שהצ'י נע בחופשיות רבה יותר, כך גם האיברים הפנימיים נוטים להתחזק.

כך שבעוד שדיקור, טווינא וצמחי מרפא סיניים מבצעים עבודה עם צ'י "מבחוץ", תרגול הצ' גונג עובד על איזון "מבפנים"; ארבע השיטות עובדות על אותם העקרונות, ולמעשה הן משלימות אחת את השנייה בטיפוח הכוח של שלושת האוצרות.

תרגול צ'י גונג

יש לשקול שני היבטים של השימוש בצ'י גונג: אסטרטגיה מניעה לעזרה עצמית וריפוי. רב צורות התנועות מבוססות על המרה וחיקוי התנועות הטבעיות והחינניות של בעלי החיים לתנועותיהם של בני אדם. צורות תרגילי התנועה ממחישות דימוי וקשר חזקים אלה, "למשל "עגור לבן פורש את כנפיו".

ניתן לחלק את תרגילי הצ'י גונג לכמה קטגוריות עיקריות:

תרגילים סטטיים- הפרט מצבע מגוון תנוחות סטטיות, בעמידה, בישיבה או בשכיבה. בפרקטיקה, היבטי הצ'י גונג משולבים יחדיו ושזורים במהלך התרגול. תנוחות מסויימות מתקשרות לחיזוק זרימת האנרגיה במערכות הזאנג פו מסויימות או להתקשר לזרימת האנרגיה הכללית בגוף.

תרגילי תנועה – צורות של תרגילים יכולים להיות סדרה פשוטה יחסית של התנועות עד לצורות מורכבות יותר של אימון טאי צ'י. צ'י גונג הדרקון השוחה או צ'י גונג דאיין (אווז הפרא) נחשים לסוג דינאמי של צ'י גונג.

תרגילי נשימה – בהתאם להשקפה הסינית, שאדם מקבל צ'י חיוני מהאוויר שהוא נושם ומגוון, כך, למשל, בתרגיל סטטי, במהלך העמידה הנשימה שלנו הינה מודעת, קרי, היא מבוצעת תוך מיקוד המחשבה.תהליך הנשימה מאפשר להפעיל את האיברים השונים הצמודים לריאות. בשלב ראשוני -הרחבה והוצאת הבטן, כשלב ראשוני, הפעלת הסרעפת בגלל הרמת הבטן הנמצאת לפנים לכיוון מעלה,לאחר כן הרמה והרחבת החזה בכיוון מעלה וכן לצדדים, שילוב 3 חלקי הנשימה יוצרים נפח ריאות מקסימאלי המאפשר לכמות גדולה יותר של חמצן ואנרגיה ויטאלית להתחבר אל הגוף. בהתאם לכך, היא מגבירה את קליטת החמצן בגוף ואת ספיגתו.

תרגילי מדיטציה – כאשר השן מעוגן ומאוחסן בלב, נשמר האיזון הרגשי. תרגילי מדיטציה מלמדים להתמקד בזרימת צ'י רגועה והרמונית בכל הגוף.

ריפוי באמצעות הצ'י גונג- במהלכו שולח הרופא את הצ'י הפנימי דרך נקודות האקופונקטורה בכדי להשפיע על זרימת הצ'י בגוף החולה. הכרחי שהרופא המטפל יהיה בעל מערכת אנרגיה חזקה וחסונה שתסתמך על היישום העצמי של תרגילי צ'י גונג. תנועות יד שנלמדות לצורך העברת הצ'י הן שיטות "חמש אצבעות הרעם, ו"הציפורן המשתרעת".

בסין משלבים בין השימוש בריפוי באמצעות הצ'י גונג עם אקופונקטורה, כשבמהלך הטיפול מובילים את הצ'י למחטי האקופונקטורה בכדי להגביר את השפעת הריפוי.

!כל מי שמצע תרגילי צ'י גונג בשיטת סיוע בחולים מסוימים צריך להיות לפחות רופא בעל הסמכה וניסיון ברופאה סינית ורצוי בעל הכשרה מסוימת מוכרת בתחום הצ'י גונג.

'תרגילי הדַאוֹ יִין'

שהוא המונח העתיק ביותר לטכניקות בהיבט ההיסטורי ראוי להזכיר את המונח דַאוֹ יִין ההתעמלות הסינית. מונח זה היה בשימוש כבר במאות הראשונות לפני הספירה . פירושו המילולי של דַאוֹ הוא "להנחות , לכוון" , ושל יִין "למשוך , לדחוף , לפזר" . כוונת המונח להנחיה / כיוון של תנועת הצִ'י בתוך הגוף , ולמתיחה / דחיפה / הנעה של הצִ'י או של הגפיים . מונח זה משמש הן כשם כללי לכל סוגי התעמלות , והן כשם של טכניקות ההתעמלות הכוללות הנעה של הגפיים (כלומר לא רק הנעה פנימית של הצִ'י). קיימת סברה שמקורם של תרגילים אלו בריקודים עתיקים שהיו קשורים לתרגולי דת ולחימה , ובוצעו ע"י שאמאנים הלבושים בגדים העשויים מחיות. רשומות האביב והסתיו (239 לפנה"ס) מעידים : "כאשר מזג האוויר היה מעונן וגשום, או כאשר הנחלים הוצפו, הלחות ,העכירות והקור שלטו; כל אלה גרמו לקיבעון של דם וצִ'י של הבריות. שריריהם ועצמותיהם הפכו נוקשים ודואבים...או אז, הם יוצאים בריקודים על מנת לפזר את הקור ואת הקיבעון..." תרגילי דַאוֹ יִין מכילים את הרכיב הפיזי המכונה "דרך טיפוח החיים" (יַאנג שְנג גֶ'ה דַאוֹ). למעשה, בעזרת תזונה נכונה, שימוש בצמחי מרפא, תרגילי התעמלות, וטיפוח הנפש בעזרת לימוד, שירה וכדומה, נוצרו התנאים המתאימים לחיים ארוכים ובריאים. בכל אופן, רבים מההוגים הקדומים היו חלוקים בדעותיהם מהן הדרכים הטובות ביותר למימוש מטרה זו, ובסופו של דבר תנועה גופנית הוכרה כנחוצה והיעילה ביותר. המקורות ההיסטוריים מעורפלים מעט. רבים מתייחסים לכתב הדאואיסטי ג'וּאַנג דְזה שזמנו בין המאה הרביעית לשנייה לפנה"ס ככתב הקדום ביותר : "לנשום פנימה והחוצה, שאיפה ונשיפה, הם נפטרים מהישן וסופגים את החדש. הם מתנועעים כדובים ומתמתחים כציפורים. כל זאת על מנת להשיג חיים ארוכים. הם חסידי דַאוֹ יִין, אנשים המטפחים את מהותם בחפשם אחר חיים ארוכים כמו פְּנג דְזוּ(מתושלח הסיני שחי לכאורה 800 שנה). קיימות גרסאות שונות לתרגול דַאוֹ יִין, אך בדומה לעקרונות עמידות עמוד, גם כאן מצויים שלושת הרכיבים הבסיסיים : גוף – הנחיית דרכי תנועה ומבנה נכונים הנחוצים למנחים ולתנועות השונות (יוּ דוֹנג דַאוֹ יִין) / נשימה – הנחיית הנשימה בהתאם לדרישות בשיטות השונות (חוּ שִׂי דַאוֹ יִין) / כוונה – הנחיית שני הרכיבים הראשונים בעזרת הכוונה וריכוז מנטאלי (אִי נִיֶאן דַאוֹ יִין).

זרמים ושיטות תרגול בצ'י גונג

• צ'י גונג שמונת חלקי תחרת המשי- Ba Duan Jin – נחשב לאחד התרגילים הפופולאריים בשל הקלות ופשטות של הביצוע. התרגול כולל תבנית קבוע המורכבת מרצף עמידות ותנועות.

להלו הקישור לסרטון:

http://www.youtube.com/watch?v=TmffA_TwWpw&list=UUOZPgOQr612BcUyu-ATgUGA&index=3&feature=plcp

• צ'י קונג חמשת התנועות - Wu Qin Xi – תרגול המתמקד בפיתוח תכונות אנרגטיות המחזקות את הנפש, על פי מפת חמשת הרגשות הסינית, מתוך תפיסה שכדי להגיע לשלמות בריאותית, על האדם לפתח את כולן. דוגמה לסדרת תרגילים כזו היא משחק חמש החיות הכוללת חיקוי תנועתם של חיות כחלק מהצ'י קונג.

• ששת הצלילים המרפאים Liu Zi Jue - צורה של צ'י קונג המשלבת בין תנוחות ובית תכונות התדירות והרעידה של מספר צלילי מפתח בקשורים לתפקודו של האיבר.

• Muscle-Tendon Change Classic - Yì Jīn Jīng. Yì Jīn Jīng אִי גִ'ין גִ'ינג – כתב המופת של שינויי הגידים והשרירים

קישורים בנושא צ'י גונג

רשימת מקורות

http://www.scribd.com/doc/32788052/Eight-Simple-Qigong-Exercises-for-Health

http://meditation.co.il/default.asp?PageID=22

http://www.scribd.com/doc/48051803/6140210-Essential-Qigong-Training-Guide

http://www.qigong.co.il/qigong-healing-effect.html

The Root of Chinese Chi Kung Dr. Yang Jwing -Ming

Muscle/tendon changing & Marrow/brain washing chi kung Dr. Yang Jwing -Ming

רפואה סינית : אקופונקטורה, עשבי מרפא, תזונה, צ'י קונג ומדיטציה לבריאות מושלמת. ויליאמס תום (2000)

צ'י גונג בראי המחקר המערבי

,Medical and Healthcare Qigong. Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit Chin Med. 1991;11(4):296-301 Beneficial Effects of Qigong on the Ventricular Function and Microcirculation Of Deficiency In Heart-Energy Hyper-Tensive Patients. Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A. Written communication, September 1993

Clinical Observation of Qigong as a Therapeutic Aid for Advanced Cancer Patients. Sun QZ, Zhao L. Proc of the 1st world conf. Acad. Exah. of Med. Qigong. Beijing, china. 1988;97

תרגול צ'י גונג בארץ - רשימת בתי ספר

Essence of Change

מייסד (1989) ומדריך ראשי - אבּי מוריה. אמן ומורה לאמנויות לחימה וריפוי סיניות מזה 30 שנה. רכז מגמות שיאצו, טווינא וגונג פו בבית הספר למאמנים במכון וינגייט. רכז קורס מדריכי צ'י גונג במזרח מערב. תלמידו של המורה המנוח הוֹנג אִי-שִׂיַאנג מטאיוואן . בית הספר עוסק בהוראת שִׂינג - אִי צ'וּאָן (אגרוף הצורה והכוונה) וצ'י גונג בדגש על הוראה בהירה ומתודית ליצירת תהליך של טיפוח הגוף והנפש. שִׂינג - אִי היא אמנות לחימה סינית פנימית המפורסמת בתנועות חמשת האלמנטים ותריסר החיות. www.abimoriya.co.il

עריכה

• עורכת: ויקטוריה בראט

עורכים מנחים - אבּי מוריה, אמנון דפני