מושגים בפרמקופיאה הסינית

מתוך WikiSinit

גרסה נוכחית מתאריך 08:30, 16 במרץ 2010

רפואה סינית > צמחי מרפא סיניים > מושגים בפרמקופיאה הסינית

מקרא לצמח הבודד

טמפרטורה: טמפ' שהוא משרה בגוף. מה הוא עושה בתוך הגוף. אם אין אינדקציה של חום לא נשתמש בצמח קר ולהיפך. סקאלה: חם מאוד, חם, חמים, ניטראלי, קריר, קר וקר מאוד.

טעם: רעיון אנרגטי מסוים. טעמים: חמוץ, מתוק, מר, מלוח, חריף. טעמים אומרים לנו פעולה אנרגטית מסוימת (רעיון).

חריף: ממריץ. מניע, גורם להמרצה, משתייך לאלמנט המתכת. זה בניגוד, לכאורה, לאלמנט שכן מתכת חוצצת וקובעת גבולות ואילו החריף הוא מפזר. הפתרון: בשביל להתכווץ צריך להתרחב. החריפות נותנת למתכת את היכולת להתכווץ בשביל להתרחב. הטעם הנ"ל פועל יותר על רמת הצ'י – מניע ומפזר את האנרגיה.

מתוק: מחזק ומהרמן את האנרגיה. אלמנט האדמה. יש בו איכות מסוימת של לחלוח. עובד על רמת השריר, הבשר, על המסה. טוב למישהו רזה מדי, אין טונוס לבשר (שרירים רפויים).

מר: אלמנט האש. המר מנקז ומייבש. עובד על רמת הדם. לפי דובי, אנשים שאוהבים מר יש להם אולי בעיה בלב. אוכל קצת שרוף. אנשים שאוהבים ת'בשר שלהם שרוף. מראה על בעיה בלב (פיזית או אמוציונלית). אנשים ששותים הרבה קפה.

חמוץ: אלמנט העץ. מכווץ, מעגן, אסטרגנט. סופח אליו והוא יעבוד על הגידים והרצועות – על התנועה. בשביל להתרחב צריך להתכווץ קודם. בשביל שקפיץ יקפוץ צריך לכווץ אותו קודם.

מלוח: אלמנט המים. אלה ששמים מלח לפני האוכל. אנשים בדר"כ עם לחץ דם נמוך. המלוח מנקז. הטעם הנ"ל גורם לדברים לעבור ממקום למקום ע"י ספיחה. עובד על העצמות.

חסר טעם, תפל: פטריות. לא שייך לאלמנט מסוים. מקושר עם האדמה. יש לו פוטנציאל להכיל את כל הטעמים. יהיה מלחלח, מנקז ומשתן.

ארומטי: אחד הזכרונות הקדומים שלנו. יכול להזכיר לנו סיטואציות, אנשים. לריח יש משהו שחודר עמוק מאוד. צמחים ארומטיים חודרים מבעד לדברים עכורים. מבעד לחות עכורה. מלחי הרחה. משתמשים בארומה המשתחררת. מעורר.

כיוונים אנרגטים של טעמים:

חריף: מבפנים החוצה. חמוץ: מבחוץ לבפנים. מר ומלוח: מטה. מתוק: אין לו כיוון.

הרעיון של פורמולה

פורמולה היא קבוצה של צמחים המתחברים יחדיו ויוצרים פעילות חדשה. פורמולה סינית: הרעיון שלה זה אסטרטגיה. אנו יוצרים אסטרטגיה מסוימת. כלומר, יש לנו בעיה. בדרך אליה יש מכשולים. בדרך אליהן יש תעלות. איך אנו עוקפים ופותרים את כל אלו ? אסטרטגיה!

אנו לא מסתכלים על חומרים פעילים בצמח אלא ברמה האנרגטית.

סוגי צירופים של צמחים

פעולה הדדית: קומבינציה של 2 צמחים או יותר עם תכונות דומות שצירופן מדגיש את הפעולה הרפואית שלהם. כלומר, הפגת חום: Shi Gao עם עוד אחד מאותה קבוצה או אחר שהוא קר. כך נדגיש יותר את תכונת הקור.

חיזוק הדדי: קומבינציה של 2 צמחים או יותר בעלי פעילות שונה כאשר אחד החומרים מחזק את האפקט של השני בסיטואציה קלינית מסוימת. לדוגמא חסר דם. נרצה לחזק את הדם. ניקח את Dang Gui ממחזקי דם ונחבר אותו עם Huang Qi ממחזקי צ'י - הקומבינה של 2 הצמחים הללו עוזרת לטפל בקליניקה שזה חיזוק הדם. בונים את הדם דרך הדם ודרך הצ'י.

ניגוד הדדי: קומבינה בה תכונות מסוימות או רעילות מופחתת ע"י צמח אחר. אם אנו רוצים להפחית טוקסיניות של צמח אנו יכולים לחבר אותו עם Sheng Jiang. מצד שני אם אני רוצה להפחית את הקור של Shi Gao שלא יוכל לפגוע בדרכי העיכול אז נוסיף לו Sheng Jiang כדי למתן את הקור בקיבה. Ren Shen עם Lai Fu Zi – הראשון מעלה ואילו השני מוריד אותו מטה. החיבור ביניהם ייצור ניגוד (Lai Fu Zi יחליש את היכולת של Ren Shen לחזק את הצ'י – יימנע דימומים מההאף שרן שן יכול לגרום להם). מצד שני, לא נשים את Lai Fu Zi כאשר נרצה לחזק את הגוף בצורה חזקה עם Ren Shen.

חוסר התאמה הדדית: קומבינה של 2 צמחים או יותר שיוצרים יחד תופעות לוואי או רעילות שלא היה קורה עם כל צמח בנפרד. חיבור ביחד יצר רעל חדש.

אפקט ייחודי: משתמשים בצמח אחד בלבד לטיפול. צמח עם אפקט מאוד ייחודי ואנו משתמשים בו בתור בודד. Ren Shen הוא צמח שכזה או Dang Gui.

דרכי העיבוד של הצמחים

אנו יכולים להעביר צמח בודד תהליך מסויים שישנה את התכונות שלו בתוך הפורמולה. קצת מדגיש את התכונות, קצת מחליש ועוד.

טיגון יבש – Chao:

מגביר את יכולת הצמח לעורר ולחזק את הטחול והקיבה. אם נוסיף לטיגון היבש מלח אז זה יכוון את הצמח לכליות ויעזור להוריד חום מהכליות.

טיגון בדבש – Zhi:

מגביר את יכולת הצמח לחזק וללחלח.

טיגון בחומץ – Cu:

מגביר את יכולת הצמח לספוח, להרגיע, להמריץ את הדם ולהפחית רעילות.

טיגון ביין – Jiu:

מגביר את יכולת הצמח להסיר חסימות מהמרידיאנים, לסלק רוח ולשכך כאב. כלומר, היין יש לו תכונה ממריצה. יין אדום הוא יותר יאנגי ואילו הלבן הוא יותר ייני, אבל ת'כלס, אלכוהול עושה את העבודה.

טיגון במיץ ג'ינג'ר – Fa:

מחליש נטייה של צמחים מרים וקרים מלפגוע בקיבה או מגביר יכולת של צמחים מסוימים לחמם. הרבה פעמים נשתמש בזה למנוע בחילות.

ליבון – Duan:

משתמשיפם יותר במינרלים ובצדפות עד שהם מאדימים וזה משמש לתהליכי הכנה שיהיה יותר קל לכתוש אותם.

טיגון מהיר – Pao:

תהליך בו מטגנים את הצמח במהירות ובחום רב מאוד עד שהוא הופך לחום כהה (הרגע לפני שרוף). ממתן רעילות של הצמח או מאפיינים רעילים או קרים קיצוניים או מגבירה את יכולת החימום שלו. Pao Jiang: ג'ינג'ר כמעט שרוף.

השחרה – Tan:

להפוך חומר לפחם ממש ומתפורר. השחרה משמשת לעצור דימומים בדר"כ. יש אימרה סינית שאומרת: השחור שולט באדום (מים שולטים באש).

צורות לקיחה של פורמולות

אדים, משחה, בישול של הצמחים, כדורים.

Tang:

מרק. הדרך העתיקה והפופולרית בסין להשתמש בפורמולות. מבשלים את הצמחים במים ויצרים מהם מרק. זוהי הדרך המסורתית. נחשבת לשיטה הכי יעילה, מהירה וחזקה. מתאימה במיוחד למצבים אקוטים.

יתרונות: נספגת במהירות, כי היא נוזל. עובדת מהר וחזק. מכריחה את המטופל להיות שותף בתהליך הבראיות שלו. הוא לוקח חלק פעיל.

חסרונות: המטופל צריך לעבוד. זה מסריח את הבית והטעם לא משהו. יוצא יקר יותר.

איך מכינים? הכלי מאוד חשוב. רצוי להשתמש בכלי חרס, זכוכית או נירוסטה (סדר העדיפויות). להימנע מלהשתמש בסירי ברזל.

הנוזל שאנו משתמשים בו לבישול הוא לרוב מים. ניתן להשתמש גם ביין. חומץ יותר סופח. חלב (עיזים) יותר מחזק. שתן של תינוקות מפיג אש.

מניחים את הצמחים בסיר ומכסים אותם במים ועוד קצת (3 כוסות בממוצע). משרים אותם במים 20 דקות. לאחר מכן מדליקים אש גבוהה. מביאים לרתיחה ואז מנמיכים לאש קטנה ומבשלים בממוצע כ- 20 דקות כאשר הסיר מכוסה חלקית. לאחר הבישול מסננים את הנוזל ומחזירים את הצמחים לסיר. חוזרים על הפעולה (ללא ההשריה המקדימה). הנוזל שיצא משני הבישולים מערבבים אותו יחד וזוהי המנה ל- 3 ימים. כדאי לשמור במקרר, אך לא לשתות את זה קר. אם יש מחלה אקוטית אז השימוש הוא מסיבי יותר. את הנוזל שותים בטמפ' החדר. לעיתים המטפל ימליץ לשתות חם.

מומלץ לקחת את הפורמולה שעתיים אחרי האוכל. כאשר מטפלים בתולעי מעיים או בבעיות מעיים לוקחים על קיבה ריקה. אם מטפלים בבעיה אקוטית אז לא מתחשבים בארוחות.

שימושים מיוחדים:

בישול תחילה: נבשל מינרלים 40 דקות לפני הבישול. צמחים רעילים מאוד כ- Fu Zi נבשל הרבה לפני הבישול בשביל לנטרל ת'רעילות.

הוספה לקראת הסוף: חומרים נדיפים, ארומטיים שאנו רוצים לשמור את הארומה שלהם. 5 דקות לפני סוף הבישול. Da Huang: נוסיף אותו 5 דקות לפני הסוף בשביל לרוקן. נוסיפו ככל צמח אם אנו רוצים להניע דם ולהפיג חום.

בישול בבד: צמחים שהם שעירים – Xin Yin Hua: משתמשים בפילטר של קפה.

בישול בנפרד: משתמשים בזה לצמחים שדורשים בישול ארוך מאוד או צמחים יקרים מאוד שאנו לא רוצים לבזבז אותו. Lu Rong או Ren Shen.

מיסוס בנפרד: שימוש בג'לטינים. ממיסים אותו כמו שוקולד. את הג'לטין הממוסס אנו מוסיפים לתוך המרקחת.

מרקחת נפרדת: צמחים יקרים מאוד וריחנים מאוד ואנו טוחנים אותה לאבקה. אנו מניחים את האבקה על הלשון ואז שותים את המרקחת.

גלולות – Wan:

טוחנים את הצמחים לאבקה ומצרפים אותם יחד עם חומר צמיגי כמו דבש או Sheng Di או Shou Di או עם טכניקת מים מסוימת, דונג. תפקוד מתון יותרואיטי בהשוואה למרק. החומר שמדביק הוא זה שיקבע כמה זמן ייקח לעייסק להתפרק.

שעווה גורמת לכדור לא להתפרק בקיבה אלא במעיים. לטיפול בטפילי מעיים. זול יחסית ממרק.

אבקה – San:

הכוונה היא לא לתמצית יבשה, אלא צמחים טחונים. מאוד קל לאכסן. אפקט רפואי: באמצע בין הגלולות למרק.

גלולה מיוחדת – Dan:

פורמולה עם מתכת יקרה – עם זהב. או מתכת רעילה עם כספית המתכת היא המעטה של הגלולה. האלכימאים השתמשו הרבה בגלולה הזו. טוב לבעיות נפשיות להרגיע את הנפש, חיי נצח.

פלסטרים (רטיות חיצוניות) – Gao:

טיפול חיצוני, אפטות, בי סינדרום, שרירים, שברים, נקעים, גושים. את הפלסטרים משרים בשמן שומשום. משתמשים בחלת דבורים בתור דבק ואת המרקחת מניחים על הגוף.

יין – Jiu:

יין רפואי. משרים ביין צמחים. כמו יין נחשים.

מבנה המרקחת

• Jun: קיסר. מדובר על פעילות – לא על צמח אחד. העיקרי והחשוב ביותר. זהו כח הריפוי העיקרי. הוא זה שנותן את הטון למרקחת.
• Chen: שר. תמיכה בפעולה הקיסרית והוספה לקיסר אספקט שקצת חסר לו לפעולה הקיסרית.
• Zuo: עוזר. תפקידיו:
  • 1. לטפל בסימפטומים נוספים.
  • 2. למתן את העוצמה או הרעילות של החומרים העיקריים
  • 3. תמיכה בקיסר: הוספת נפח לקיסר.
• Shi: שליח/מהרמן.
  • שליח : מכוון את הפורמולה למקומות ספציפיים.
  • מהרמן: מנהל – שולח כל אחד למקום שלו בזמן שלו