אבחנה מבדלת

מתוך WikiSinit

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(איבחון)
(איבחון)
שורה 7: שורה 7:
*'''התבוננות''' - התבוננות במטופל מהרגע שהוא נכנס אל הקליניקה; אופן הדיבור, צורת וגוון הפנים, השפתיים, שיער, עיניים, מבנה גוף, אזורים בגוף אם הם נפוחים או שקועים. אין לתייג מטופל על פי הסימפטומים הראשוניים הדומיננטיים.
*'''התבוננות''' - התבוננות במטופל מהרגע שהוא נכנס אל הקליניקה; אופן הדיבור, צורת וגוון הפנים, השפתיים, שיער, עיניים, מבנה גוף, אזורים בגוף אם הם נפוחים או שקועים. אין לתייג מטופל על פי הסימפטומים הראשוניים הדומיננטיים.
-
*הקשבה - טונציה, עוצמת קול, תוכן הדברים, אופן הביטוי, להקשיב למה שלא אומר.
+
*'''הקשבה''' - טונציה, עוצמת קול, תוכן הדברים, אופן הביטוי, להקשיב למה שלא אומר.
-
*הרחה - לנסות להבחין האם לאדם יש ריח דומיננטי. הקשבה לטון הדיבור, צורת ההתבטאות- רהוטה או מבולבלת, האם המטופל מאריך בפרטים מיותרים או להפך, נשימה- שטחית, עמוקה, מחרחרת, שיעול- שטחי, חזק, עמוק
+
*'''הרחה''' - לנסות להבחין האם לאדם יש ריח דומיננטי. הקשבה לטון הדיבור, צורת ההתבטאות- רהוטה או מבולבלת, האם המטופל מאריך בפרטים מיותרים או להפך, נשימה- שטחית, עמוקה, מחרחרת, שיעול- שטחי, חזק, עמוק
-
*מגע - מישוש אזורים כואבים, נפוחים, מישוש של נקודות דיקור ספציפיות שיכולות להצביע על חוסר איזון באיברים ואבחנה על פי הדופק
+
*'''מגע''' - מישוש אזורים כואבים, נפוחים, מישוש של נקודות דיקור ספציפיות שיכולות להצביע על חוסר איזון באיברים ואבחנה על פי הדופק
-
*תשאול – לדעת לשאול את השאלות הנכונות כך שהמטופל ישתף פעולה.
+
*'''תשאול''' – לדעת לשאול את השאלות הנכונות כך שהמטופל ישתף פעולה.
-
*אינטואיציה
+
*'''אינטואיציה'''
=='''בירור לעומק של התלונה עיקרית'''==
=='''בירור לעומק של התלונה עיקרית'''==

גרסה מתאריך 19:26, 30 במרץ 2010

  • אבחנה מבדלת הינו תהליך בו נאספים כל הסימפטומים הרלוונטים ומנותחים, על מנת להגיע לתבנית של סינדרומים מצומצמים ומדוייקים שיאפשרו להגדיר את הבעייה על פי עקרונות הרפואה הסינית.
  • המטרה של האבחנה המבדלת הינה להגיע למספר מצומצם של סינדרומים.
  • לאחר שהוגדרו הסינדרומים ניתן להגדיר את עקרון הטיפול ולהציע טיפול מתאים הכולל בחירת נקודות דיקור, פורמולות צמחים וצמחי מרפא בודדים, טיפול טווינה הנחיונת תזונה ועוד.

תוכן עניינים

איבחון

איבחון הינו לב ליבו של התהליך הטיפולי - ברפואה הסינית נעזרים לאיבחון ב 6 כלים עיקריים:

  • התבוננות - התבוננות במטופל מהרגע שהוא נכנס אל הקליניקה; אופן הדיבור, צורת וגוון הפנים, השפתיים, שיער, עיניים, מבנה גוף, אזורים בגוף אם הם נפוחים או שקועים. אין לתייג מטופל על פי הסימפטומים הראשוניים הדומיננטיים.
  • הקשבה - טונציה, עוצמת קול, תוכן הדברים, אופן הביטוי, להקשיב למה שלא אומר.
  • הרחה - לנסות להבחין האם לאדם יש ריח דומיננטי. הקשבה לטון הדיבור, צורת ההתבטאות- רהוטה או מבולבלת, האם המטופל מאריך בפרטים מיותרים או להפך, נשימה- שטחית, עמוקה, מחרחרת, שיעול- שטחי, חזק, עמוק
  • מגע - מישוש אזורים כואבים, נפוחים, מישוש של נקודות דיקור ספציפיות שיכולות להצביע על חוסר איזון באיברים ואבחנה על פי הדופק
  • תשאול – לדעת לשאול את השאלות הנכונות כך שהמטופל ישתף פעולה.
  • אינטואיציה

בירור לעומק של התלונה עיקרית

בדר"כ מדובר על סימפטום. מתייחסים לתלונה העיקרית ומרחיבים את השאלות עליה. לברר את כל האינפורמציה האפשרית על התלונה העיקרית - זמן, מקום, תדירות, עוצמה, תנאים וכד'.

שאילת 10 השאלות

ניתוח המקרה - מתוך המידע שנאסף יש להתיחס לגורמים הבאים

  • שמונת העקרונות 
  • מצב חומרי הגוף
  • אברים מעורבים
  • Ben & Biao,השורש והענף - תיאוריה אשר מאפשרת לנו להבין את אופייה של המחלה,מה היה קודם ומה התפתח בהמשך.
    • אתיולוגיה -מקור המחלה.
      • סיבות פנימיות – קונסטיטוציה, רגשות וכו'
      • סיבות חיצוניות – אורח חיים, תזונה, פעילות גופנית, יחסי מין, מתח וכו'.
    • פתולוגיה- מכלול התופעות, התהליכים והתוצאות, טבע ומהלך המחלה. סיכום המחלה תוך סקירה של השתלשלות האירועים אשר גרמו לחוסר האיזון.

קביעת עיקרון הטיפול

קביעת עקרון הטיפול מושגת על ידי ניתוח קפדני של הסימפטומים הקלינים בשילוב עם מצב המטופל והצרכים הטיפוליים בזמן הספציפי של הטיפול

כלים אישיים