צ'י קונג

מתוך WikiSinit

גרסה מתאריך 19:05, 7 בנובמבר 2011 מאת Daopusha (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה הנוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

1 מה זה צ'י קונג
2 ההיסטוריה של הצ'י קונג
3 התאוריה של הצ'י קונג
4 עקרונות הצ'י קונג
5 צ'י קונג ורפואה סינית
6 תרגול צ'י קונג
7 זרמים ושיטות תרגול בצ'י קונג
8 קישורים בנושא צ'י קונג
9 עריכה

מה זה צ'י קונג

"הנח לגוף להיות נינוח.

בכל תנועת צ'י קונג תן לגוף להיות משוחרר.

חזור לאביב, חזור לנעורים.

חזור ללב צעיר.

היה אחד עם היופי של השמיים.

התפוגג אל תוך הצ'י של האדמה, התפוגג אל תוך הטבע".

Sheng Zhen Wuji Yuan Gong: A Return to Oneness : Qigong of Unconditional Love by Li Jun Feng תרגום: אוהד קדם

צ'י קונג (או צ'י גונג, Chi Gong. Pin yin -QiGong , איות- Chi G/Kung) הינה שיטת ריפוי הוליסטית הכוללת התייחסות למישור הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני של הפרט שפותחה בסין בערך לפני כ2400 שנים לפני הספירה. רבים משווים את צ'י קונג לסוג של אומנות הכוללת פיתוח כישורים לאומנויות לחימה (כגון טאי צ'י וקונג פו), פיתוח גוף והתודעה. עבור חלק מהמתרגלים צ'י קונג מהווה דרך חיים אשר באה על ידי ביטוי באימון היומיומי. צ'י קונג כולל תרגול דינאמי, סטטי, תרגילי נשימה ומדיטציה. מהות התרגילים הללו הינם הבניית רצף של תנועות לתצורה אחת שלמה תוך כדי הרפיה ושחרור של הגוף במטרה לאזן גוף-נפש על מנת לסייע לאדם לממש את הפוטנציאל האנרגטי שטמון בו.

ההיסטוריה של הצ'י קונג

היסטוריה של התפתחות הצ'י קונג ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות: ישנן מקורות שמציינים כי צ'י קונג פותח בעיקר על ידי חְוָוא טוֹ (Hua To) (110 – 207 לספירה), מרפא סיני שפיתח סידרה של תרגילים המשלבים רצף של תנועות גוף, נשימות ומצב מדיטטיבי מסויים (הכוונה ל"חמשת החיות", Wu Qin Xi). יחד עם זאת, כיוון שקשה להתחקות אחר מקור מדויק של הפרקטיקה, תקופה ראשונה משויכת לפרק זמן בו פורסם ספרו של אי לינג ה"שינויים" בערך לפני 2400 שנה לפנה"ס עד לשושלת האן 206 שנה לפנה"ס. תקופה נוספת החלה כאשר בודהיזם וטכניקות מדיטציה השונות יובאו מהודו והחדירו פן רוחני יותר לתרגילים. תפנית זו סימנה מעבר לפרקטיקות רוחניות של צ'י קונג, תקופה שנמשכה עד כהונתה של שושלת ליאנג (502- 557 לספירה), במהלכה צ'י קונג פותח כפרקטיקה של אומנויות לחימה. תקופה זו נמשכה עד שנת 1911, במהלכה צ'י קונג פותח בהתבסס על גישות בודהיסטיות ודאואסטיות. בעת המהפכה הסינית בשנות ,40-50 השלטונות ניסו לפזר את האגודות המסורתיות של צי קונג אך במקביל להליכי הגלובליזציה הפרקטיקה נדדה לארצות אחרות ובמקום להיעלם הועצמה ואף שינתה את פניה בעקבות חדירתן של פרקטיקות אומנויות לחימה השונות.

מאפייני הצ'י קונג בתקופה הראשונה:

o תרגול בעיקר על ידי המלומדים הדאואיסטים והקונפוציוניסטים למטרת שימור הבריאות

o תרגול למטרות רפואיות בכדי להניע צ'י ולמנוע חסימות

o הפרקטיקה נעדרת אספקטים רוחניים

o ההכשרה הינה פאסיבית (יינית) בעיקר במטרה לשפר צ'י בצורה עדינה והדרגתית

מאפייני הצ'י קונג בתקופה השנייה – לאחר שושלת ההאן לפני שושלת ליאנג (עד 502 לספירה):

o שלוש אסכולות העיקריות שהשפיעו על הפן הרוחני של צי קונג הינן בודהיזם טיבטי, בודהיזם הודי ודאואיזם.

o כמעט על הפרקטיקות נשמרו בסודיות בקרב הנזירים

o צ'י קונג רוחני תורגל בכדי להשתחרר ממעגל הראינקונרציה (שחרור מסנסרה, שרשרת של גלגול נשמה)

מאפייני הצ'י קונג בתקופה השנייה – לאחר שושלת הליאנג לפני שושלת צ'ינג המאוחרת (עד 1911 לספירה):

o צ'י קונג אומץ לאומנויות הלחימה בעקבות זאת פותחו סגנונות אומניות לחימה צ'י קונג

o תרגול של צ'י קונג רוחני נשמר בסודיות

o פיתוח האקופונטורה וצ'י קונג מגיעים לשיאם

o תרגילי צ'י קונג נמצאים בצמיחה בקרב אוכלוסיה סינית

התאוריה של הצ'י קונג

משמעות המושג "צי קונג" ניתן להבין כ"טיפוח אנרגיה" או "פיתוח אנרגיה". משמעות המונח "קונג" Gong ניתן לתרגם ולהבין במונחים של אנרגיה וזמן. כיוון שכך, המושג "קונג" מקיף את כל הקשת הרחבה של מושגים המסמלים למידה או הכשרה שצורכים השקעה ומאמץ ממושכים. לכן, משמעות מדויקת יותר של צ'י קונג הוא אימון ממושך של צ'י שצורך זמן והשקעה. בהתאם לראיה הדאואיסטית, הסיניים ביססו את אורח חייהם בהתאם לשימור אנרגיה באמצעות הדאו – חיים דרך הטבע. דרך חיים זו התאפיינה בהבנה של חוקי הטבע ויישומם בחיי היומיום, חלוקת משאבים ויצירת יחסים בינאישיים בהתאם לחוקיות הקיימת. זהו, למעשה, בסיס לגישה של הפילוסופיה הסינית אשר מתמקדת בחיפוש וגילוי הדרכים ליצירת סירקולציה נכונה של אנרגיה, או ה"בא גואה" (Ba gua). יותר מאוחר, בתקופת שושלת שאנג, רופאים סינים פיתחו את אופן השימור וסירקולציית הצ'י אשר נחשבת כאקופונטורה הראשונית. בהדרגה, בתקופת שושלת הזאנג פותחו טכניקות נשימה מיוחדות אשר תורגלו בעונות מעבר (סתיו, אביב) ותקופות מלחמה. ובשלבים מאוחרים יותר, החלו להשתמש במכלול הפרקטיקות- דיקור, טווינה, צמחי מרפא וצ'י קונג- כבסיס לטיפול וריפוי מחלות. אם נאגד את התיאוריה והלימוד של צי קונג היא מורכבת משתי קטגוריות עיקריות- Wai Dan (המקור החיצוני) וNei Dan (המקור הפנימי). המקור החיצוני הינו למעשה מערכת אנרגטית של בני האדם אשר ניתן לחלק ל12 הערוצים הראשיים בהם מתרכז הצ'י ואילו המקור הפנימי הינו מערכת עמוק יותר של הערוצים המיוחדים והאיברים הפנימיים בהם מאוחסן ונשמר צ'י. אימון ברמת המקור החיצוני מבוסס בעיקר על ידי תרגול הנשימה והנעת הגוף. לאחר תרגול הדרגתי של כיווץ ושחרור השרירים מופיע שינוי בתחושת הרגליים והידיים, הצ'י נבנה במפרקים ולאחר סדרה ממושכת של תרגילים הצ'י מתפזר בגוף וגורם להנעת הסטגנציה. עיקרון התרגול ברובד הפנימי הוא בצבירת הצ'י באיברים הפנימיים ולאחר מכן הנעתו בנתיבים מבוחנים בגוף: נתיב האש, נתיב הרוח ונתיב המים . ברמת המקור הפנימי העבודה הינה ברמת הג'ינג וגורמת לטרנספורמציה רוחנית ופיזית מעמיקה. לכן, התרגול ברמה זו מחוייב בהשגחת המורה. טכניקות של הNei Dan נשמרו בסודיות לרב ואינם נפוצים בשימוש הרחב.

עקרונות הצ'י קונג

צ'י קונג פועל על פי חמשת העקרונות- וויסות הגוף, וויסות הנשימה, וויסות התודעה, וויסות הנפש (shen) וויסות הצ'י. השיטה כוללת תרגול איטי המכיל התבוננות פנימית, הרגעה, שילוב הנשימה, דמיון מודרך, מאמץ סטטי ודינאמי. מטרתה להכיר את הגוף ואת תפקודו, למקד אנרגיה באזור Dan Tian שמתחת לטבור ובכך ליצור מאגר אנרגטי בגוף. התרגול מזרים אנרגיה ודם, מגביר את החיוניות ומחזק את הרוח שנועדה לשמור על הגוף. הוא מביא להתחדשות הגוף ומעצים את מנגנוני ההגנה שלו.

בעקבות תרגול הדרגתי וממושך ניתן לממש את חמשת העקרונות הללו באופנים הבאים:

o צ'י קונג לשימור הבריאות. תרגול הצי' קונג בכדי להגיע לאיזון פנימי – תודעה שקטה ושלווה נפשית. ששת הרגשות משפיעים על מצב האיברים הפנימיים וכאשר נוצר חוסר איזון רגשי, הדבר מפר זרימה חלקה של הצ'י ב12 המרידיאנים. לכן, איזון מנטאלי יוצר תנועה חלקה של הצ'י ומונע חסימות. מונח אשר מתקשר להרפיית התודעה הינו Tiao Xin , או "שחרור התודעה". זהו מצב מדיטטיבי אשר מטרתו להגיע לאיזון פנימי. איזון זה ניתן להרגיש בתרגול הצ'י קונג כאשר אנו מניעים ידיים תוך תנועה, מעלה –מטה, חוץ-פנים,תוך כדי התמקדות ומתן תשומת לב לזרימה מעגלית בלתי-פוסקת של Yin ו – Yang. מכאן, הרבה משווים את תרגול הצ'י קונג למעין ריקוד רציף שממחיש דרך חיים לפי חוקי הטבע, הדאו.

o ריפוי מחלות – כתוצאה מחקירה מתמשכת רופאים סינים מצאו כי תרגילים מסוימים משפרים את מצב האיברים הפגומים ומשפיעים על זרימת הצ'י בגוף ולכן מרפאים מחולי. כאשר הפתולוגיה נמצאת ברמת הצ'י ניתן לפתור את אי האיזון שנוצר על ידי התרגול עצמו. יחד עם זאת, במצב בו נפגעים האיברים הפנימיים, הכרחי לערב שיטות טיפול נוספות כגון דיקור, צמחים או טווינה במקביל לתרגול הצ'י קונג. מחקרים הראו כי תרגול מתמשך ועקבי של צ'י קונג סייע בהתמודדות עם התקפי אסטמה, קשיי נשימה, אוסטיאופורוזיס ואונקולוגיה . באמצעות תהליך הפוספורילציה תרגול צ'י קונג מעודד גם יצירת אנזימים החשובים בתחזוקת הבריאות, ומגייס הורגי-תאים טבעיים ההורסים את תאי הסרטן בגוף. התרגול הפיזי מניע את כלי הדם ומחזק את מערכת השלד והשרירים.

o הארכת משך חיים - "אם חיים עד 120 סימן שמתים צעירים", זוהי אמרה דאואיסטית אשר ממחישה את רציונל תרגול הצי קונג במטרה להאט קצב הזדקנות האיברים הפנימיים. אחד המונחים המרכזיים בצ'י קונג ה"קוסמי" הינו שטיפה והנשמה למח העצם. זוהי שיטת למשוך צ 'י חיצוני דרך העור לתוך העצמות על מנת לסייע לחדש מלאי מוח העצם, ובכך להפעיל מחדש את הליך הייצור של תאי דם לבנים. שליחת צ'י אל עצמות אמור לשפר את תפקוד של מערכת החיסון. תהליך זה עוזר להזין את מוח העצם ( "מכבסת המוח"), ובכך למנוע את אחד הגורמים העיקריים של אוסטיאופורוזיס.

o אומנויות לחימה- צ'י קונג התפתח כחלק מהכשרת הלוחמים במיוחד בתקופת שושלת הליאנג. תרגול הצ'י קונג סייע ושיפר טכניקות לוחמה אם כי ידועים תרגילים מסוימים אשר נאסרו בשל השפעה מזיקה על הבריאות .

o הארה/מצב תודעה של בודהה- תרגול במטרה להגיע להארה, או בהתאם לתורת הבודהיזם להשתחרר מסנסרה. במסגרת פרקטיקה רוחנית זו נדרש תרגול המכונה צ'י קונג קוסמי או אימון צ'י קונג המכונה "שטיפת המוח" אשר מבוסס על הנעת הצ'י לאזור המוח ושחרור התודעה. תרגול זה עלול להיות מסוכן בשל השפעתו החזקה ומחייב הדרכה והשגחה של מורה.

____ קיימות עדויות רבות על היישומים השונים של תרפיה באמצעות צ'י קונג, לגבי בעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה, בעיות במערכת שריר-עצב, בעיות במערכת שריר-שלד ואונקולוגיה. להלן חלק מסקירת הספרות בנושא: Medical and Healthcare Qigong. Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit Chin Med. 1991;11(4):296-301 Beneficial Effects of Qigong on the Ventricular Function and Microcirculation Of Deficiency In Heart-Energy Hyper-Tensive Patients. Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A. Written communication, September 1993 Clinical Observation of Qigong as a Therapeutic Aid for Advanced Cancer Patients. Sun QZ, Zhao L. Proc of the 1st world conf. Acad. Exah. of Med. Qigong. Beijing, china. 1988;97

צ'י קונג ורפואה סינית

במונחים של רפואה סינית צ'י קונג הוא אומנות טיפוח הכוח של "שלושת האוצרות" – ג'ינג, צ'י ושן- באמצעות הרגעת המוח, שליטה על הנשימה, תנועות גופניות וצורות עמידה. כיוון שבהתאם להשקפה הסינית המחלה הינה ביטוי לחוסר הרמוניה ולחולשה במערכת האנרגטית של האדם, אם מערכת חזקה ומאוזנת, לא תפרוץ מחלה. לפיכך, תרגילי הצ'י קונג משמשים כעזרה בשמור החיות של מערכת האנרגטית ושימור בריאותו ורמת חייו של האדם . תרגול הצי קונג משפיע על מערכת האנרגטית באופנים הבאים:

• מטהר צ'י מפתוגנים וחומרים רעילים בגוף

• אוסף צ'י ויוצר מאגר של "חיוניות" בגוף

• מפזר צ'י במרידיאנים ועל ידי הנעת סטגנציות וגורם לזרימה חלקה של הצ'י. ככל שהצ'י נע בחופשיות רבה יותר, כך גם האיברים הפנימיים נוטים להתחזק.

כך שבעוד שדיקור, טווינה וצמחי מרפא סיניים מבצעים עבודה עם צ'י "מבחוץ", תרגול הצ' קונג עובד על איזון "מבפנים"; ארבע השיטות עובדות על אותם העקרונות, ולמעשה הן משלימות אחת את השנייה בטיפוח הכוח של שלושת האוצרות.

תרגול צ'י קונג

יש לשקול שני היבטים של השימוש בצ'י קונג: אסטרטגיה מניעה לעזרה עצמית וריפוי. רב צורות התנועות מבוססות על המרה וחיקוי התנועות הטבעיות והחינניות של בעלי החיים לתנועותיהם של בני אדם. צורות תרגילי התנועה ממחישות דימוי וקשר חזקים אלה, "למשל "עגור לבן פורש את כנפיו". ניתן לחלק את תרגילי הצ'י קונג לכמה קטגוריות עיקריות:

תרגילים סטטיים- הפרט מצבע מגוון תנוחות סטטיות, בעמידה, בישיבה או בשכיבה. בפרקטיקה, היבטי הצ'י קונג משולבים יחדיו ושזורים במהלך התרגול. תנוחות מסויימות מתקשרות לחיזוק זרימת האנרגיה במערכות הזאנג פו מסויימות או להתקשר לזרימת האנרגיה הכללית בגוף.

תרגילי תנועה – צורות של תרגילים יכולים להיות סדרה פשוטה יחסית של התנועות עד לצורות מורכבות יותר של אימון טאי צ'י. צ'י קונג הדרקון השוחה או צ'י קונג דאיין (אווז הפרא) נחשים לסוג דינאמי של צ'י קונג.

תרגילי נשימה – בהתאם להשקפה הסינית, שאדם מקבל צ'י חיוני מהאוויר שהוא נושם ומגוון, כך, למשל, בתרגיל סטטי, במהלך העמידה הנשימה שלנו הינה מודעת, קרי, היא מבוצעת תוך מיקוד המחשבה. תהליך הנשימה מאפשר להפעיל את האיברים השונים הצמודים לריאות. בשלב ראשוני -הרחבה והוצאת הבטן, כשלב ראשוני, הפעלת הסרעפת בגלל הרמת הבטן הנמצאת לפנים לכיוון מעלה,לאחר כן הרמה והרחבת החזה בכיוון מעלה וכן לצדדים, שילוב 3 חלקי הנשימה יוצרים נפח ריאות מקסימאלי המאפשר לכמות גדולה יותר של חמצן ואנרגיה ויטאלית להתחבר אל הגוף. בהתאם לכך, היא מגבירה את קליטת החמצן בגוף ואת ספיגתו.

תרגילי מדיטציה – כאשר השן מעוגן ומאוחסן בלב, נשמר האיזון הרגשי. תרגילי מדיטציה מלמדים להתמקד בזרימת צ'י רגועה והרמונית בכל הגוף.

ריפוי באמצעות צ'י קונג- במהלכו שולח הרופא את הצ'י הפנימי דרך נקודות האקופונקטורה בכדי להשפיע על זרימת הצ'י בגוף החולה. הכרחי שהרופא המטפל יהיה בעל מערכת אנרגיה חזקה וחסונה שתסתמך על היישום העצמי של תרגילי צ'י קונג. תנועות יד שנלמדות לצורך העברת הצ'י הן שיטות "חמש אצבעות הרעם, ו"הציפורן המשתרעת". בסין משלבים בין השימוש בריפוי באמצעות הצ'י קונג עם אקופונקטורה, כשבמהלך הטיפול מובילים את הצ'י למחטי האקופונקטורה בכדי להגביר את השפעת הריפוי. • כל מי שמציע תרגילי צ'י קונג בשיטת סיוע בחולים מסוימים צריך להיות לפחות רופא בעל הסמכה וניסיון ברופאה סינית ורצוי בעל הכשרה מסוימת מוכרת בתחום הצ'י קונג.

זרמים ושיטות תרגול בצ'י קונג

• צ'י קונג שמונת חלקי תחרת המשי- Ba Duan Jin – תרגול שפותח על ידי גנרל יו פיי, 1127-1279. נחשב לאחד התרגילים הפופולאריים בשל הקלות ופשטות של הביצוע. התרגול כולל תבנית קבוע המורכבת מרצף עמידות ותנועות. עמידת מוצא (כפות רגליים ברוחב הכתפיים, ברכיים מעט כפופות, הקודקוד כאילו תלוי בחוט מהשמיים, הגוף משוחרר), (1) שתי ידיים דוחפות אל השמיים - שילוב את קצות האצבעות מול הבטן, הרמת ידיים כלפי מעלה בכתפיים רפויות, הפיכת את כפות הידיים כלפי השמיים ולדחוף בעדינות כלפי מעלה. לעלות על קצות האצבעות ולרדת. להניע את הגוף פעם אחת לצד שמאל ופעם אחת לצד ימין. לחזור אל המרכז ולהוריד את הידיים מלפנים (2) מתיחת את הקשת בעמדה של ירייה בחץ: עוברים לעמידת הפרש, האגן שוקע כלפי מטה. מרימים את הידיים אל מול החזה. יד שמאל הופכת לחץ ומכוונת שמאלה ויד ימין מותחת את מיתר הקשת, כשאגרוף ימין מול הצד הימני של החזה, ומתח בעדינות. הרפיית הידיים, והתרוממות כלפי מעלה לעמידת הפרש. (3) הרמת יד אחת: בעמידת המוצא, הרמת יד שמאל כלפי מעלה, מעל הראש, קצות האצבעות פונות לכיוון ימין. בו זמנית הורדת את יד ימין לכיוון האדמה. לחיצת שתי הידיים, אחת אל האדמה ואחת אל השמיים, והרפיה. (4) הפניית הראש לאחור ( חמשת החולשות ושבע הפציעות הפנימיות): בעמידת המוצא, הפניית הראש שמאלה תוך מבט לאחור, הרפיה, הפניית הראש ימינה ומבט לאחור. (5) לעמידת הפרש - הסטת הראש והאגן, האגן שוקע כלפי מטה, הפיכת את כפות הידיים כלפי חוץ והנחת כפות הידיים על הברכיים כשהאגודלים פונים כלפי חוץ. העברת המשקל אל רגל שמאל ופנה שמאלה, כאילו מביטים לאחור משמאל. חזרה אל המרכז וכנ"ל לצד ימין. (6) כפות הידיים אוחזות בבהונות הרגליים:בעמידת המוצא, הרמת כפות הידיים כלפי מעלה לדחוף את השמיים, כשאצבעות הידיים פונות אחת אל השניה. מתיחה בעדינות אל השמיים והרפיה. כפיפה בעדינות כלפי מטה והרפיה של הגב והידיים. אחיזת בהונות הרגליים ומתיחה בעדינות. הרפיה וחזרה כלפי מעלה. (7) הברגת אגרופים ומבט בחזקה: חזרה לעמידת הפרש, שני אגרופים בצדי האגן. שליחת האגרוף השמאלי שמאלה לגובה הכתף, ומבט לכיוונו. הרפיה וחזרה אל המרכז. כנ"ל לצד השני. (8) עליה וירידה על קצות האצבעות (שבע אי הסדירויות ומאות המחלות נעלמות מאחורי גבך): בעמידת המוצא, הרפיה של הגוף, עליה על קצות האצבעות וירידה בעדינות חזרה.

• צ'י קונג חמשת החיות - Wu Qin Xi – תרגול המתמקד בפיתוח תכונות אנרגטיות המחזקות את הנפש, על פי מפת חמשת הרגשות הסינית, מתוך תפיסה שכדי להגיע לשלמות בריאותית, על האדם לפתח את כולן. דוגמה לסדרת תרגילים כזו היא משחק חמש החיות הכוללת חיקוי תנועתם של חיות כחלק מהצ'י קונג.

• ששת הצלילים המרפאים Liu Zi Jue - צורה של צ'י קונג המשלבת בין תנוחות ובית תכונות התדירות והרעידה של מספר צלילי מפתח בקשורים לתפקודו של האיבר.

• Muscle-Tendon Change Classic - Yì Jīn Jīng