הדיקור הסיני

מתוך WikiSinit

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

מה זה דיקור סיני

הדיקור הסיני, או אקופונקטורה, הינו אחד הענפים העיקריים והחשובים ברפואה הסינית. הדיקור הסיני הינה צורת ריפוי המבוססת על דקירת המטופל במחטים דקות במקומות שונים בגוף כשהמטרה היא לשפר את בריאותו. בתחילה נחשב הדיקור לטכניקה טיפולית אחת מיני רבות, אך עם השנים הוא הפך לדיסיפלינה מדעית בפני עצמה, שמאגדת בתוכה את עקרונות הטיפול, הטכניקה ותיאורית הבסיס עליה היא מושתתת. המילה אקופונקטורה כוללת את המילה אקוס (מחט) ופאנקצ'ור (דקירה).

עקרונות הרפואה הסינית עליהם מושתת הדיקור הסיני

הרפואה הסינית והפילוסופיה העומדת מבוססות על התבוננות והבנת הטבע ומחזוריו. הסינים הביטו בטבע והבינו שהאדם הינו מיקרוקוסמוס של הטבע, למעשה האדם הוא הטבע בזעיר אנפין. ההבנה של חוקיות הטבע ומחזוריו נלמדה בסין העתיקה במשך דורות והתפתחה לכדי טכניקת ריפוי טבעית במשך אלפי שנים. הסינים הבינו שהאדם הינו חלק מהטבע ולכן אי ציות לחוקי הטבע יביא למחלות. גם היום ואולי יותר מתמיד תפיסה זו רלוונטית, כיוון שהיום האדם מבין שבמו ידיו הוא גורם לנזקים אקולוגיים כגון החור באוזן ואפקט החממה שיוצרים נזק בקנה מידה עולמי. כך גם במיקרוקוסמוס אנו גורמים נזק ישיר לבריאותנו מאכילה של מזון תעשייתי מעובד, נשימת אויר מזוהם,פעילות גופנית מועטה מידי ולחץ מתמיד שהוא חלק מחיינו בחברה המערבית התחרותית. הרפואה הסינית הבינה שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע ועל כן עלינו לשמור על חוקי האיזון של הטבע. על האדם להבין שהוא חלק בלתי נפרד מן הטבע, ושאינו אמור לשלוט בטבע אלא לחיות בו בהרמוניה. זו בדיוק התפיסה הסינית שרואה את תופעות הטבע מתקיימות באדם ומשתקפות בו. האדם לא אמור לשנות את הטבע אלא לפעול לפיו כדי לשמור על בריאותו.

כיצד עובד הדיקור

נקודת המוצא של הרפואה הסינית היא שכאב או מחלה הם תוצאה של בעיה או חסימה בזרימה התקינה של הצ'י בגוף. לאחר שהמטפל ברפואה סינית מבצע אבחנה הוא מחדיר את המחטים לנקודות הדיקור הרלוונטיות וכך הוא משחרר את החסימה שנוצרה ומשיב את האיזון לגופו של המטופל. בגוף קיימות מעל ל-2,000 נקודות דיקור שונות, חלקן על גבי המרידיאנים וחלקן בנקודות מפתח אחרות. מבחינה פיזית, לא ניתן לראות את הנקודות הללו, אך ניתן לאתר אותן על ידי מד-מתח פשוט. המחטים בהן נעשה שימוש כיום עשויות מפלדת אל-חלד בגדלים שונים והן מחטים חד-פעמיות, כך שאין סכנה או חשש מהעברת מחלות ממטופל למטופל.

ההיסטוריה של הדיקור

הדיקור התחיל בסין לפני אלפי שנים וחשב לאחד מהשיטות העתיקות לטיפול בכאב, מחלה או כטיפול מונע. העדויות ראשונות לשימוש בדיקור סיני מופיעות כבר בעידן הניאוליתי בערך 3000 שנה לפני הספירה. ממצאים ארכיאולוגים מעידים כי מחטי הדיקור הראשונות לא היו עשויות ממתכת כמו המחטים שאני מכירים היום, אלא מאבנים ועצמות שהושחזו ושימשו לדיקור. מאז תקופת האביב והסתיו (770-476 לפנה"ס) יצאה הרפואה מתחום רופאי האלילים ולראשונה בהיסטוריה של סין הפכה למדע ומקצוע בו עוסקים רופאים ולא שמאנים. אחד הספרים שפורסמו באותה התקופה מתעד באופן מפורט את השימוש בטכניקת הדיקור שעשה רופא בשם יִי- הוּאָן כשהוא טיפל במחלה ממנה סבל הדוכס ממדינת ג'ין.

נקודת המפנה הראשונה בתולדותיה של טכניקת הדיקור הסיני התרחשה במהלך תקופת המדינות הלוחמות ושושלת האן המערבית (476 לפנה"ס- 25 לספירה). עם התפתחותה של טכנולוגיית עיבוד הברזל באותה התקופה, הוחלפו בהדרגה מחטי האבן במחטים עשויות מתכת. מחטי המתכת הגבירו את האפקטיביות של הטיפול בדיקור, משום שהן יכלו לחדור למקומות בגוף שמחטי האבן לא יכלו להגיע אליהם. בתקופת האן המזרחית ושלוש הממלכות נרשמה פעילות ענפה של רופאים רבים שהתמחו בדיקור. בתקופה זו אף יצא הספר הראשון שמתאר בפרוטרוט את עקרונות השיטה.

יציאת הדיקור מגבולות סין

הפעם הראשונה שטכניקת הדיקור יצאה את גבולותיה של סין היתה בתקופת השושלות הצפוניות והדרומיות (256-589 לספירה). המדינות הראשונות אליהן הגיעה הדיקור הסיני היה מדינות אסיה כגון קוריאה ויפן. עם תחילתה של תקופת שושלות סוי וטאנג (581-907 לספירה) החל הדיקור להילמד במוסדות הלימוד כמקצוע רפואי לכל דבר. במאה ה-16 הגיע תחום הדיקור לאירופה על ידי מיסיונרים שפעלו בסין. במהלך שושלת צ'ינג החלו המטפלים הסינים להעדיף את השימוש בצמחי מרפא על פני הדיקור, מה שהוביל לעיכוב מסויים בהתפתחותו של התחום.

השינויים שנעשו ברפואה הסינית במאה השנים האחרונות והדיקור הסיני בסין כיום

בשנת 1912 הקיסר הסיני האחרון הודח והסינים החלו לנהות אחר תרבות המערב ומנהגיו. גם הרפואה הסינית הושפעה מן השינוי הפוליטי. עם עליית הקומוניזם לשלטון ב- 1928 ניסו פלגים סיניים קומוניסטים להוציא את הדיקור המסורתי אל מחוץ לחוק, אך המדקרים הסינים נלחמו וחלקם אף נאסרו. ב- 1949, לאחר מלחמת האזרחים שארכה 3 שנים, עלתה המפלגה הקומוניסטית ובראשה מאו טסה טונג לשלטון. בשנים 1966-1976 הייתה בסין תקופת 'המהפכה התרבותית'. בתקופה זו ניסתה התנועה הקומוניסטית לחסל את המסורת הסינית העתיקה מיסודה. האוניברסיטאות שלימדו מדעים הקשורים לידע העתיק ובכלל זה אוניברסיטאות לרפואה נסגרו, הרופאים הסינים שעסקו ברפואה המסורתית סולקו, נטבחו או הוגלו, וזאת כדי לאפשר רפואה חדשנית ומתקדמת, כתבי יד עתיקים המכילים ידע רפואי נרחב הושמדו. בסין 'המודרנית' נוצרה מציאות קשה, מחד עדיין לא היתה רפואה מערבית מתקדמת, ומאידך השלטון התנגד לרפואה העתיקה. וכידוע... המחלות המשיכו להתקיים ולאנשים נדרש טיפול.

כיוון שלא היו די רופאים מערביים וכיוון שהציוד ברפואה מערבית היה יקר החליט מאו להחזיר את הרפואה המסורתית בהקדם. מאו והמפלגה הקומוניסטית איתרו את הרופאים המסורתיים הסיניים שנותרו בחיים ובעזרתם החלו להכשיר רופאים סיניים נוספים בשיטות המסורתיות.

כיום הרפואה הסינית חזרה להיות רפואה מרכזית בסין לצידה של רפואה מערבית וניתן לראות כיצד הן שוכנות זו לצד זו בהרמוניה ולמעשה הרפואה הסינית והרפואה המערבית 'משלימות' האחת את השנייה. מאז הקמתה של הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949 זוכה הדיקור הסיני לקידום ולפיתוח משמעותי. וכיום ניתן למצוא מרפאות רבות העוסקות ברפואה הסינית המסורתית ובידיקור סיני בכל רחבי סין.


מחקר מדעי על דיקור סיני

בשנים האחרונות נעשו אלפי מחקרים בסין ומחוצה לה, אשר בדקו את יעילות הדיקור והמנגנונים הפיזיולוגיים בהם הדיקור עובד. התוצאות הוכיחו מעל לכל ספק את יעילות הדיקור בריפוי, בהקלת כאב, בחיזוק המערכת החיסונית וכטיפול מונע.

כלים אישיים