משחררי חיצון

מתוך WikiSinit

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

צמחים משחררי חיצון

רפואה סינית > צמחי מרפא סיניים > צמחים בודדים > צמחים בודדים לפי קטגוריות קלאסיות > משחררי חיצון

החיצון של הגוף

שיער הגוף, עור. האינטראקציה הראשונית שנפגשת עם העולם.

על פי ששת השכבות זוהי השכבה החיצונית ביותר שנקראת Tai Yang שמתקשרת לצמחים אלו.

מרידיאנים שמשתייכים לחיצון הגוף: יש להסתכל גם על ה- BL בפני עצמו (בתור איבר ומרידיאן. לעומת ה- Si שפחות מתקשר לצמחים אלה – רק דרך השכבה). GV החוצה האחורי. ה- Lu גם מתקשר לצמחים אלו. העור כידוע הוא הריאה השלישית. הוא נושם, יש בו נקבוביות.

פתוגנים בחיצון

וירוס, חיידקים, רוח, אוטו, ציפור שמחרבנת עלינו, מקרר שנופל עליך.

הצמחים לא מטפלים בפתוגן עצמו. הם מטפלים בבעיה או במחלה או בסינדרום שנוצר בגוף שלנו עקב חדירת הפתוגן אלינו. אנו מטפלים באנרגיה שמנסה לחדור לנו לגוף. לא מדובר רק בדברים שמגיעים מבחוץ – בהכרח כל בעיה שמופיעה לנו בחיצון היא בעיה של החיצון, גם אם זו פריחה. ברגע שהוא מופיע בחיצון, זו בעיה של החיצון. זה יכול להיות בגלל בעיה פנימית.

בקטגוריה זו נעסוק בחדירה מהחוץ אלינו, בעיקר. הרוח היא נשא, היא לא פתוגן. היא זו שיכולה לחדור אלינו פנימה. היא יכולה לשאת עליה קור, חום, לחות. בעיקר על רוח קור וחום. פה ושם ניגע בלחות.

כאשר אנו חשופים להתקפה, הוואי צ'י היא האנרגיה המגנה עלינו. לכל אחד יש רמה שונה של אנרגיה מגנה. רמת הוואי שונה מאדם לאדם ודברים נוספים כגון: תזונה, קונסטיטוציה חזקה או חלשה ועוד.

הדיפת הפתוגן

ע"י הזעה נדחוק החוצה את הפתוגן. כלומר, זה יהיה עיקר הפעילות שלנו – לעורר הזעה אפקטיבית (זו שהצליחה להעיף ת'פתוגן החוצה). הצטננות, שפעות. אדם שיישב מתחת למזגן יצטנן = רוח + קור. אם הרוח קור מנסה להיכנס נדחוק אותה החוצה עם חימום והזעה. אם הרוח חום מנסה להיכנס נדחוק אותה עם קרור והזעה החוצה.

מה קורה בזמן חדירת פתוגן מהחיצון

רוח קור: התגברות העבודה של הוואי צ'י בחיצון. זהו פעמון אזעקה – מישהו חדר לכפר. זהו שלב קצר. ברגע שהפתוגן חדר פנימה יפסקו הצמרמורות ומתחילה המחלה. תחל אז הנזלת. בשלב ההתחלתי יש את הנזלת השקופה המימית (מתאר קור). הנזלת הירקרקה הסמיכה יותר מתארת יותר מצב של חום. באופן טבעי הגוף רוצה להזיע, אבל הקור מכווץ וסוגר את הנקבוביות. הקור נכנס פנימה וסגר אחריו את הדלת. בהתקפה של רוח קור לא תהיה הזעה. אם תהיה היא לא תהיה יעילה. אולי היא אף תחמיר את המצב. השרירים של הצוואר והכתפיים בדר"כ נוקשים. מכווצת את השרירים. קור עוצר תהליכים, מקפיא. עוצר את הזרימה של הדם והאנרגיה לשרירים. הכל יותר מכווץ ונוקשה. GV14 – המקום ממנו חודר הקור פנימה, הוא יותר פגיע לרוח. (שתן רב ושופע – לא סימן מבחין לעניין זה. כל מה שבסוגריים אינו סימן מבחין הכרחי). ליחה מתכייחת בקלות ושקופה. שיעול: משהו נכנס פנימה ומערער את הכיוון האנרגטי הנכון של הראות. (עייפות). דגדוג הראשוני של כאב גרון. בקור לא יהיה צמא, אך תהיה תשוקה למשקאות חמים (לחימום הגוף, לא לרוויה). אף סתום. כאבי ראש – מתוך כיווץ השרירים. חום fever: נמוך (חום גבוה נמוך).

סימנים

רוח קור *דופק: צף והדוק – Tight.

  • לשון: לא תשתנה (כי התקפה היא מהירה, אין מספיק זמן לשינוי בלשון).

רוח חום תהיה הזעה, החום עוד יותר מרחיב את הנקבוביות, אולי הזעה שופעת. אין כאבי שרירים – במצב הפיכה מרוח קור לחום יהיו כאבי שרירים מוחלשים. (שתן כהה). ליחה מתכייחת בקושי וירוקה. שיעול: כמו קודם - משהו נכנס פנימה ומערער את הכיוון האנרגטי הנכון של הראות. (עייפות). כאב גרון רציני - יובש בגרון, גרון אדום, קושי בבליעה. צמא עז. אף סתום. כאב ראש קודקודי (יותר קשור לכבד). חום: יכול להיות גבוה מאוד.

דופק: צף ומהיר.

לשון: לא תשתנה.

תרחישי המלחמה בפתוגן שמגיע מהחיצון:

1.פתוגן ו-ואווי צ'י חזקים נפגשים. סימפטומים: כל הסימפטומים יהיו מאוד קיצוניים. יש כאלה עם מע' חיסון בריאה שילכו מכות עם הפתוגן, יזיעו את הלילה בשינה ויקומו כמו חדשים למחרת לעבודה. אנשים בעלי וואי צ'י חזק. 2. פתוגן חלש עם וואי צ'י חזק: לא יקרה כלום. 3. וואי צ'י חלש עם פתוגן חזק: מחלה לא סוערת, נזלת רגילה. ניתן לתפקד. לא עובר מהר. במקרים חמורים יותר הפתוגן מחלחל לשכבות עמוקות יותר. מתחילות בחילות, פריחה בעור, מחלת חום אחרת ואנו לא מקשרים שהתחיל מהצינון. 4. וואי צ'י חלש ופתוגן חלש: כל החורף מקנחים את האף. חיים בידידות מבאסת עם הפתוגן.

פתוגן קר יהפוך לחם בגלל שאנחנו יצורים חמים. מטבענו אנו חמים ונחמם את הקור. אם הטיפוס הוא יאנגי – יקרה מהר יותר. ברגע שהסימפטומים מתחלפים – יש לטפל בצורה שונה: מצמחים חמימים לקרירים.

לרובנו יש חולשות מסוימות. רובנו חיים לרוב על חוסר ולא על עודף. אנו משתמשים בצמחים מפזרים שעלולים להחליש אותנו, ולכן לא ניקחם לאורך זמן – שימוש קצר טווח. אחרת, נשחוק את המטופל.

כלים אישיים