שושלת חאן

מתוך WikiSinit

בשנת 206 מצליח ליו באנג מנהיג מקומי שצמח ממעמד אגררי, להשתלט על סין לאחר שמצליח להקים צבא על בסיס צבא צ'ין עצמו, ומכריז על עצמו כקיסר של שושלת חדשה, שושלת החאן. שושלת זו הקימה מערכת בירוקרטית מסועפת וביזרה את השלטון בין מנהיגים מקומיים בכל רחבי הממלכה.

במהלך שליטת שושלת זו, תחת שלטונו של הקיסר וו התרחבו גבולות הממלכה מצפון ומדרום. הקיסר הביס שבטים ברבריים מצפון אשר הפריעו לכפרים הסיניים שם במשך שנים רבות. קיסר וו גם תרם רבות להתפתחות הקונפוציאניזם בסין עת שהחליט לשלבה במסגרת האידאולוגיה השלטונית (אשר מעבר לעקרונות קונפוציאניים, כללה גם את קידום המריטוקרטיה - בחירה לתפקידים ממשלתיים על סמך כישורי ויכולות המעמד ולא על סמך קשריו המשפחתיים).

עם זאת, דווקא חלוקת הקרקעות לגורמים מקומיים היתה מקור לחוסר יציבות בממלכה. בשנת 9 לספירה עלה וואנג מאנג לשלטון, והכריז על הקמת שושלת השין, ששולטת זמן מועט עד לשנת 23 לספירה. לאחר שביצע רפורמות ומדיניות שלא נשאה חן על ידי גורמי כוח בחברה הסינית, כגון משפחות עשירות ובעלי קרקעות, וכן על רקע אסונות טבע בתקופת שלטונו, שלטונו נפל. לאחריה, חודשה שושלת חאן בשנת 25, אך כעת בשליטה רבה יותר של גורמי כוח מקומיים.

הבעיות אשר היו קיימות במוטת בשלטון השושלת לא נפתרו עם זאת, ויחד עם פלישות מבחוץ, מאבקים פנימיים ומרידות מבית, התפוררה שושלת חאן עד לסופה המוחלט בשנת 220.

חשיבותה של השושלת באה לידי ביטוי גם בכך שעד היום, הלאום בסין מוגדר כ"האן", על שם שושלת זו, וזאת על רקע התרומה הרבה של תקופת השושלת לעיצוב העולם הסיני המוכר לנו עד כיום.

לתקופה של כ-60 שנה, עד 280, ידועה התקופה בשם "שלוש ממלכות", על שם שלוש ממלכות אשר ניהלו בינהם מלחמות על השליטה בסין.